מאומצת על ידי ליאם פיין

(22)

לפניי שאתן מתחילות לקרוא,אני רוצה להמליץ על פאנפיק שקוראים לו Larry vampire של @480160 והאפליקציה הזאת לא מאפשרת לי לתייג עוד פעם! גררר.
בכל מקרה,קריאה מהנה(סליחה שחיכיתן המון זמן).

"בוקרררר טובבבב" קרטר צווח וקיפץ בחדרי.
"אמיליייייייי להתעוררר" הוא צעק באוזני ואני סתמתי אותה ושיפשפתי את עיניי.
"דאמט קרטר, השעה רק שמונה בבוקר והיום יום שבת!" צעקתי וכיסיתי את כל גופי בשמיכה.
"אז מה?! צריך להתעורררר" הוא צווח וברגע זה רציתי לתלוש לו את הפה.
"להתעורר מוקדם זה ללוזרים" צחקתי וכך גם הוא.
"יש לי רעיון!" צעקתי פתאום, מעיפה את השמיכה מעליי.
קרטר התיישב על המיטה והסתכל עליי במבט המחכה לשמוע את דבריי.
"עד לפניי כמה ימים אני ונייל התערבנו על משהו לא רציני, בכל מקרה, אני זכיתי והוא צריך להיות המשרת שלי לחודש" חייכתי וקיפצתי בכל החדר, כאילו זכיתי להיות האדם הכי מאושר בעולם.
"אז את בעצם תכריחי אותו לנשק אותי?" שאל והרים גבה.
עצרתי מלקפוץ והסתכלתי עליו במבט חודרני "איך ידעת?"
"גירלל,אני קורא אותך כמו ספר פתוח" הוא אמר ועשה את התנועה המעגלית הזאת שוב.
"גיי" צחקתי והלכתי לצחצח שיניים.
לאחר צחצוח השיניים ירדתי למטה כדי להכין ארוחת בוקר, אבל במקום, ראיתי את הארי לוגם מכוס הקפה שלו כשהוא לבוש אך ורק בבוקסר השחור שלו.
"אני מבינה שבריאנה הייתה פה עוד פעם" צחקתי ומייד הפסקתי כשתיארתי לעצמי אותו ואותה ערומים במ...גאד! אני צריכה להפסיק עם זה!
"יאפ" הוא ענה וחייך חיוך ערמומי שגרם לי לצחוק,כמה אפשר לצחוק ביום אחד?!
"את זוכרת שיש לך היום שיעור עם אלכס,נכון?" הוא שאל ומייד ירקתי את מיץ התפוחים ששתיתי לפניי שניה.
"לא זכרתי ואני לא רוצה לזכור, הוא אדם מגעיל!" צעקתי ושילבתי את ידיי בכעס.
"הוא לא מגעיל, הוא טיפה...אוקיי, כן, מגעיל" הוא הסכים,גילגל עיניים ועלה לחדרו.
מייד לאחר טריקת הדלת של הארי נשמעו צעדים קטנים יורדים במדרגות.
"היי נייל" אמרתי והסתובבתי לראות את פרצופו, הפרצוף שלו ניראה כאילו עמד להבהיל אותי "איך זיהית?" שאל כשהוציא חלב מהמקרר.
"לא יודעת" עניתי והרמתי את ידיי כאילו שאלתי משהו "אני פשוט מזהה" קרצתי ועליתי למעלה.
במדרגה האחת לפניי האחרונה נזכרתי מה רציתי לבקש מנייל.
ירדתי את כל ה20 מדרגות ולבסוף הגעתי לנייל שישב על הכיסא ליד השולחן ואכל בשקט את הדגנים עם החלב.
"יש לי בקשה" אמרתי והכתי את השולחן כדי שירים את ראשו אליי.
"והיא?" הוא שאל בפה מלא.
"אני רוצה שתנשק את קרטר" אמרתי ועצמתי את עיניי חזק.
"מה?!" הוא צעק לאחר שירק את הדגנים מפיו.
"בבקשה, רק פעם אחת" התחננתי וחיברתי את ידיי בצורת מתפלל.
"מה יצא לי מזה?" שאל לאחר שנאנח בצורה הכי מזוייפת שאי פעם שמעתי.
"מגש שלם של פיצה עליי" חייכתי חיוך רחב והוא הניד בראשו והרים את ידו למעלה,מסמן לי להעלות את כמות הפיצות.
"שתי פיצות" נאנחתי.
"עוד"
"שלוש פיצות!"
"למעלה"
"ארבע פיצות!"
"נופ. עוד"
"חמש פיצות וזהו!"
"חמש פיצות, בקבוק קולה וסלסלת חטיפים ענקית"
"סלסלת חטיפים קטנה, תזכור שזה יוצא מהכסף שלי"
"עסק!" קרא ולחץ את ידי.
חייכתי חיוך מרוצה ורצתי לחדרו של זאין.
"בוקר, לאב" לחשתי ונישקתי את אפו.
"מממ" הוא התמתח וכמעט הפיל אותי מהמיטה.
"אתה זוכר שאנחנו יוצאים היום לדייט" אמרתי בציפייה שהוא יהנהן או יענה ב"כן".
"מה?אה, כן כן, אני זוכר" הוא אמר בקול ישנוני.
"אוקידוקי" אמרתי ויצאתי מחדרו אל חדרי.
כמה מעברים אני עושה ביום!
"והנה הגיי המועדף עליי!" אמרתי כשנכנסתי לחדר.
קרטר גילגל את עיניו "אוליי תפסיקי לקרוא לי ככה? זה מעצבן"
"בסדר. גיי" נשכבתי על המיטה ובהיתי בתקרה כשחיוך מטופש עלה.
"או-או, אני מכיר את החיוך הזה, מה עשית?" קרטר שאל ואני עצמתי את עיניי וצחקתי.
"למה אתה מכיר אותי כל כך טוב?" פתחתי את עיניי וראיתי אותו מגלגל עיניים שוב.
"בכל מקרה, אני מאושרת, זה הכל, לא עשיתי כלום" שיקרתי ושמתי את כפות רגליי על הרצפה כך שאני יושבת.
"מה עשית?" הוא שאל בקול רציני שמייד הפחיד אותי.
"יכול להיות שביקשתי מנייל משהו שקשור אלייך" אמרתי באיטיות והסתכלתי על קרטר כשחיוך רחב היה על פניי.
"מה ביקשת ממנו?" קרטר הרים גבה והתיישב ליידי.
"אתה יודע מה ביקשתי ממנו, דיברנו על זה בבוקר" אמרתי בקול מוזר.
"ויש לי דייט לצאת אליו אז...זוז" אמרתי ודחפתי אותו הצידה כיוון שהוא חסם את הדרך מלהגיע לארון.
לא ברור איך הוא הגיע מהמיטה לארון בכזאת מהירות אבל לא חשבתי על זה יותר מידי.
מה ללבוש? מה ללבוש? גאד! זה כל כך קשה!
"למה את לחוצה כל כך? פשוט תלבשי שמלה וזהו" קרטר אמר כאילו זה היה מובן מאליו.
הוצאתי שמלה כחולה מהארון, הלכתי לשירותים והחלפתי את הבגדים שלי לשמלה.
יצאתי מהשירותים כשהשמלה על גופי.
"את מהממת" קרטר אמר עם פה פעור.
"ובכן, תודה. גיי" אמרתי והוספתי ציחקוק קטן בסוף.
"אני שונא אותך" הוא אמר בגילגול עיניים וחיבק אותי.
"טוב, לכי לדייט שלך כבר!" הוא אמר כששיחרר מהחיבוק ושנינו צחקנו בשקט.
יצאתי מהחדר, רואה את זאין לבוש בג'ינס שחור וחולצה עם עניבה.
זה היה נראה כאילו הוא הולך לראיון עבודה ואני לנשף.
"את נראית...מדהים" הוא חייך ונישק את שפתיי.
"גם אתה" אמרתי ושילבתי את אצבעותיי באצבעותיו.
"לאן אתם הולכים?" ליאם והארי שאלו ביחד.
שמתי לב שבריאנה שכבה לייד הארי ששכב על הספה.
ראשה היה מונח על חזהו העולה והיורד.
"את באה?" זאין שאל ונופף בידו מול העיניים שלי, מתעלם משאלתם של ליאם והארי.
"כ-כן" עניתיי והלכתי אחריו לרכב.
"הדייט שלנו הוא במקדונלדס? וואו זאין, אתה מאוד...רומנטי" אמרתי וחייכתי חיוך מוזר שגרם לזאין לצחוק.
"אנחנו לא נאכל במסעדה עצמה, אנחנו נעשה פיקניק שם" הוא אמר והצביע על גבעה קטנה וליידה עץ.
כל הדייט עבר בכך שצחקנו מאיך שאנחנו נראים וצחקנו על האנשים העוברים ברחוב מלמטה.
"מי לעזאזל לובשת שמלה ומגפיים?" זאין צחק וכך גם אני.
"אני!" עניתי וצחקתי.
היינו נראים תחת השפעת אלכוהול, מה שאנחנו לא,פשוט צחקנו כשיכורים שעתיים שלמות.
לפתע נשמע צליל חלוש מהפלאפון של זאין, הוא הרים את הפלאפון והסתכל בו.
"צריך למהר הביתה, עוד מעט אלכס מגיע" הוא הודיע ואני גילגלתי עיניים בגועל.
"מצטער" הוא לחש.
"הוא מגעיל" אמרתי.
"אני לא יכול שלא להסכים" הוא אמר וקם, מושיט לי את ידו כדי לעזור לי לקום.
------
"איפה הייתם?!" ליאם שאל בדאגה וחיבק אותי.
"ב...דייט" עניתי ושיחררתי מהחיבוק.
עליתי לחדרי,פתחתי את הדלת וראיתי את נייל וקרטר מתנשקים בלהט כשעל שניהם יש רק בוקסרים.
קרטר היה על שולחן העבודה שלי כשרגליו פתוחות ונייל מתחתיו, מנשק את גופו.
כיסיתי את עיניי "מה לעזאזל!"

וואו! המון זמן לא העלתי פרק ואני מצטערת,הייתי חולה בדלקת ריאות וזה מתיש וחרא ונורא.

אוהבת, טל❤.