לאחר שצחקנו שעות על גבי שעות, נייל נכנס לחדרי וביקש שנרד לאכול ארוחת ערב.
קרטר עמד לצאת מהחדר כשהסתובב לבדוק אם אני באה אחריו,שלחתי לעברו מבט שרק הוא יבין. הוא חייך בביישנות והלך.
הוצאתי את הפלאפון מהכיס האחורי וסימסתי לנייל,כיוון שחששתי מהכאב שאחווה בריאות אם יאבד לי החמצן.
אל:פוטטו בלונדיני
שמתי לב ששמת עיניים על קרטר. קורה ביניכם משהו? אני צריכה לדאוג?
מ:פוטטו בלונדיני
לא קורה בינינו כלום אבל בארוחת הערב יקרה הרבה,לדאוג?למה? ולמה לעזאזל את מסמסת לי ולא מדברת איתי כמו אדם נורמלי?
גילגלתי עיניים.
אל:פוטטו בלונדיני
אתה יודע שאני מפחדת לדבר ולאבד אוויר ואז אני אצטרך לעבור את אותה "חוויה מדהימה" בבית החולים, בכל מקרה,שאני אארגן לשניכם דייט או...מה?
מ:פוטטו בלונדיני
הו, ומאיפה הסקת שאני רוצה לצאת איתו לדייט,או שאני גיי?
אל:פוטטו בלונדיני
המבט על פרצופך כשאתה פוגש את קרטר והעיניים שלא מפסיקות לבהות בו מסבירות הכל;)
ראיתי שהוא גילגל עיניים לעברי "פשוט בואי כבר" אמר וירד למטה.
מרק חם עם ירקות צהובים ואדומים הוגש בארוחת הערב.
לפתע,נייל לקח אוויר ופתח את פיו "יש משהו שאני צריך לספר לכם"
"תספר כבר!" כולנו צעקנו בבת אחת לאחר כמה שניות של שקט מביך.
"אני...אוח,לא משנה" הוא אמר בעצבים ורץ לחדרו.
אני וקרטר הסתכלנו אחד על השני וחייכנו חיוך מטופש, כאילו העברנו מסרים עם העיניים.
"מר. פיין האם אני אוכל לישון פה?ר-רק להלילה" קרטר שאל במבוכה.
"בטח!" ליאם ענה והלך לשטוף את הצלחת שלו.
סיימנו לאכול ורצתי במהירות אחריי זאין.
"היי זאי-זאי" אמרתי,מנשקת את הלחי הדוקרנית שלו.
"מממ...מישהו פה לא התגלח כבר כמה ימים" אמרתי בקול סקסי,מנסה לגרות אותו.
"אוי,אמילי,אם רק היית יודעת מה את עושה לי" הוא לחש בקול סקסי ונשך את שפתו התחתונה.
לחשתי לו דבר מלוכלך באוזן ועזבתי לחדרי,נכנסתי לחדר כשחיוך שטני על פניי וקרטר שלח לעברי מבט לא מבין.
"בוא נגיד שהייתי ילדה רעה וגמרתי לזין של מישהו לעמוד" לחשתי ולא יכולתי להתאפק יותר,צחקתי צחוק מתגלגל וכך גם קרטר.
"אז...איך זה הולך? אתה משאיל ממני בגדים?" שאלתי,מנסה לעצור את עצמי מלצחוק.
"הו לא. ממש לא. אני לא לובש את הבגדים שלך" הוא אמר,הרים את אצבעו לאוויר ואיתה עשה תנועה מוגזמת של עיגול כלשהו.
"למה לא?אתה מתחיל להתנהג כמו גיי מצוי" קרצתי לעברו והוא צחק בשקט.
"אני גיי מצוי רק בגלל מה שעשיתי עם האצבע?" הוא שאל וצחק,תופס בבטנו ומנסה להסדיר את נשימתו.
"אוליי תנסה להציע לנייל לצאת איתך? אני דיי בטוחה שהוא התכוון להודיע שהוא גיי" שאלתי ברצינות ולקחתי את כוס המים שהייתה על השידה,שותה ממנה את הטיפה האחרונה.
הוא נשך את שפתו התחתונה "א-אני לא יודע,אני מפחד שהוא יסרב" אמר ומבטו הושפל לרצפה.
"אם לא תנסה איך תדע?" שאלתי וקרצתי לו לפני שהלכתי לחדר של זאין.
"אתה יודע שלא יצאנו לדייט כבר הרבה זמן?" שאלתי,שמה את ראשי על חזהו שעלה וירד.
"אני יודע" הוא ענה ונישק את שפתיי.
"ומה זה היה הגירוי ממקודם?" הוא שאל וצחק צחוק חלוש.
"סתם. ניסיתי משהו" עניתי,צוחקת גם ומנשקת אותו עוד פעם לפני שיצאתי מחדרו אל חדרי.
ראיתי שקרטר כבר ישן כמו מת, לכן ניצלתי את הזמן בכדי להחליף בגדים לפיג'מה נוחה.
"לילה טוב, קרטר" לחשתי,מכבה את האור ומתכסה בשמיכה.
וואו, זה יצא פרק קצר,סליחה.
אין לי כל כך עוד מה להוסיף חוץ מזה שאני חולה אז לא יעלה פרק מחר[מצטערת, פשוט להסתכל על הפלאפון עושה לי בחילה נוראית].
היה לי מזל שהפרק היה כבר מוכן חוץ מהכמה מילים בסוף.אוהבת,טל ❤.
![](https://img.wattpad.com/cover/34170620-288-k964642.jpg)
YOU ARE READING
מאומצת על ידי ליאם פיין
Fanfictionאמילי מוהם,בת 15 והיא...מאומצת. על ידי מי? על ידי ליאם פיין. אהבה?שנאה?בגידה? ומה יקרה בהמשך? אני לא אענה לכם...הסיפור כן... אזהרות:תכנים מיניים, הפרשי גילאים ושפה גסה. למי שיש בעיה עם הומואים שלא יקרא.