מאומצת על ידי ליאם פיין

(8)

P.O.V. כללי

"היי זאין אתה יודע במקרה איפה ה..." לואי אמר וקוטע את דבריו כאשר רואה את זאין ואמילי מתנשקים ומתנתקים במהרה כאשר הם מבינים שגילו אותם.
"לואי אם אתה מספר לליאם אתה מת!" הזהיר זאין,אך לשניהם זה היה ברור שלואי לא יחשוף אותם בשום מצב.
"את אוהבת אותו?" לואי שאל והצביע על אמילי שענתה בחיוב.
"אתה אוהב אותה?" לואי שאל והצביע על זאין שענה גם הוא בחיוב.
"בסדר! אני לא אספר לליאם" לואי נאנח.
הוא שונא סודות.
הוא שונא לשמור סודות בפנים.
זה הורג אותו.
הוא תמיד שנא לשמור סודות מפניי חבריו,למרות שהוא ידע שאם יספר לליאם ליאם יהרוג את זאין.
-----------------------------------------------------------------
P.O.V אמילי
זאת הייתה ארוחת הערב הכי שקטה שהייתי בה.
כל אחד ציפה מהשני לדבר או להגיד משהו כדי לשבור את השתיקה המביכה.
אני מניחה שאני זאת שאשבור את השתיקה.
זרקתי את הכף שאיתה אכלתי על השולחן ושילבתי ידיים.
כל המבטים הופנו אליי בהפתעה.
"תפסיקו להיות שקטים כל כך! זה מלחיץ ומעצבן אותי!" צעקתי והם עדיין שתקו.
"תגידו משהו!" ציוויתי.
לבסוף התייאשתי ורצתי לחדרי,טורקת אחריי את הדלת בחוזקה.
לאחר 20 דקות ליאם נכנס לחדרי והתיישב על מיטתי.
"מה קרה?" הוא שאל בדאגה.
"אני שונאת שקט! שקט גורם לי לחשוד שאתם מסתירים סודות או לא רוצים לספר כלום" הסברתי אולם בתוך תוכי ידעתי שאני זאת שמסתירה הכי הרבה סודות מבין כולם.
"אני מבין, אבל הדרך בה הגבת הייתה מוגזמת" הוא גרם לי לשחזר את המקרה ובו זמנית להתחרט על מעשיי.
"זה לא יקרה עוד פעם" הבטחתי.
"אמילי,את ילדה טובה,אני בטוח שזה לא יקרה עוד פעם" הוא חייך.
"אה,שכחתי לספר לך שרשמתי אותך לבית ספר" ליאם הודיע והמשיך "את מתחילה מחר אז כדאי שתלכי לישון מוקדם היום" בקול סמכותי ביותר.
כיסיתי את גופי בשמיכה וליאם נשק לראשי וסגר את הדלת אחריי שיצא.
-----------------------------------------------------------------
פקחתי את עיניי ומתחתי את ידיי,ראיתי שהשעה הייתה 6:40 בבוקר מה שאומר שהלימודים מתחילים עוד שעה ועשרים דקות.
יצאתי מחדרי והלכתי על קצות האצבעות לכיוון המקלחת בכדי להתארגן.
לאחר שסיימתי להתארגן פתחתי את הדלת כדי לצאת.
"בוקר טוב" אמרו במקהלה חמשת הבנים.
"בוקר" השבתי ביובש ודחפתי אותם הצידה כדי ללכת למטבח.
פתחתי את המקרר בתקווה שיש משהו אכיל שאפשר לקחת לבית הספר.
מצאתי גבינה צהובה וקטשופ. מספיק כדי להכין טוסט.
הוצאתי מהמקרר את המצרכים והתחלתי להכין.
לאחר שסיימתי להכין את הטוסט ארזתי אותו ושמתי בתיק.
"צריכה טרמפ?" זאין שאל.
"אני אשמח" עניתי עם חיוך רחב.
-----------
"את תסתדרי?" זאין שאל בדאגה.
"יאפ" עניתי ושלחתי את ידי כדי לפתוח את דלת המכונית אך זאין הספיק לנעול את כל הדלתות.
"את לא יוצאת מפה בלי לתת לי נשיקה" זאין אמר בקול ילדותי.
נישקתי את זאין נשיקה קצרה והוא אישר לי לצאת.
הגעתי אל שער בית הספר ונשמתי עמוק.
'זה רק בית ספר אמילי,שום דבר רע לא יקרה היום' 'תחשבי חיובי,יהיה בסדר' חשבתי לעצמי ונכנסתי לבית הספר.

היי לכולם!
אני ממש מצטערת שלא יצא לי להעלות עוד פרקים,היה לי אימון ומחר יש לי מבחן בפיזיקה,בקיצור...יום עמוס.
מחר אפצה אתכם!

אוהבת,טל ❤.