מאומצת על ידי ליאם פיין

(10)

פקחתי את שתיי עיניי לאחר ששמעתי קול של חפץ מתנפץ.
השעון שלי הראה 7:40 ומרוב לחץ נפלתי מהמיטה.
התאוששתי במהרה ורצתי למטה,לא טורחת להתארגן.
כולם היו ערים ופיקחים למטה,מה שהיה מוזר,מוזר מאוד הייתי אומרת.
"לאן את חושבת שאת הולכת?" ליאם שאל ולגם מכוס הקפה שלו.
"לבית הספר" עניתי ופתחתי את הדלת.
"בפיג'מה?" נייל צחק וכולם אחריו.
גילגלתי עיניים ורצתי למעלה להחליף לבגדי בית ספר.
ירדתי לבושה בבגדי בית הספר וכשהתכוונתי לפתוח את הדלת בשנית הרגשתי שתי ידיים תופסות בי ולא נותנות לי ללכת.
הרמתי את ראשי כדי לראות מי זה.
ליאם.
"ליאם תן לי ללכת! אני מאחרת!" צעקתי עליו.
"מאחרת?לאן?" הוא שאל בבילבול וכיווץ את גבותיו.
"לבית הספר אדיוט!" עניתי בטון כועס.
"לא הולכים לבית ספר ביום הולדת" הוא צחק ושיחרר אותי.
"אז מה כן עושים?" הסתובבתי אליו ושילבתי ידיים.
"חוגגים!" הוא צרח והארי קפץ וזרק עליי קונפטי שהוא הכין.
"הארי! סיכמנו שלא נזרוק את קונפטי הבננה שלך!" זאין צעק והוסיף "אי אפשר לשלוט על הילד הזה!".
"אז...מה באמת עושים היום?" שאלתי בסקרנות.
"תיכננו שעכשיו נראה סרט בבית, אחר כך נלך למסעדה,משם לסטארבקס ואז חוזרים הביתה כדי לפתוח את המתנות" ליאם דיקלם.
"סטארבקס?מה זה?" הרמתי גבה ולסתו של נייל נשמטה.
"אוי לי! אוי לי! ליאם! הילדה לא יודעת מה זה סטארבקס" נייל אמר ושם ידיים על פיו.
"יודעים מה? שינויי בתוכניות. נוסעים לסטארבקס" ליאם אמר ורץ לעבר המכונית וכולנו אחריו.
----------
"אלוהים! הדבר הזה טעים!" אמרתי לאחר ששתיתי את כל תכולת הכוס,לא משאירה אף טיפה מאחור.
"לאן הולכים עכשיו?" שאלתי וקפצתי,כל הסוכר שהיה במשקה הפך אותי להיפראקטיבית.
"תגידי לנו את" הארי אמר וחייך.
"זה היום שלך! את לא שואלת,את עושה,אם את רוצה משהו את אפילו לא מבקשת" לואי הוסיף.
"אוקיי אוקיי אוקיי! אני רוצה ללכת ל...מסעדה!" אמר לאחר חשיבה "ממושכת" של שלוש שניות.
"קדימה בנים! שמעתם את הגברת!" זאין זירז אותם.
"היום הזה רק התחיל והוא כבר מושלם!" צרחתי.

אני חייבת לכם התנצלות ע.נ.ק.י.ת!
לא היה לי זמן לכתוב,היו לי מלא מבחנים ומלא אימונים.
אני ממש מצטערת.
ממש ממש ממש ממש מצטערת!

אוהבת,טל ❤.