מאומצת על ידי ליאם פיין

(35)

P.O.V כללי

לאחר שליאם הוציא מנייל ומקרטר בכוח את המידע על איפה אמילי נמצאת, הוא הלך לאן שהמידע הוביל אותו- לרכב של האירי.
"מה לעזאזל נייל?" ליאם שאל, מאוכזב מכך שחברו שיקר לו.
"א-אני לא יודע. אני נשבע שהיא הייתה באוטו" נייל אמר בטון מופתע.
"אני נשבע לך נייל" אמר ליאם ודחף את נייל על המכונית "אם קרה לה משהו וזה באשמתכם, אתה וקרטר מתים".
ליאם עזב את נייל המסכן והמפוחד והלך לחפש את אמילי בכל מקום שהוא מכיר.
לאחר שעות של חיפושים קרטר חשב לרגע על משהו שאף אחד אחר לא חשב "אתם יודעים איפה לא חיפשנו?" שאל.
כולם הסתכלו עליו וצחקו צחוק חסר הומור "חיפשנו בכל מקום, קרטר" לואי אמר ושאר הבנים הסכימו איתו.
"לא בכל מקום. מה עם החדר של אמילי?" אמר קרטר, מנסה להסביר לאחרים שאמילי כנראה נמצאת בחדרה.
"הו, שיט" ליאם מילמל וכולם רצו לחדרה של אמילי.
כולם היו מופתעים, הרי, אמילי לא טיפשה ובכל זאת בחרה להתחבא בחדרה.
"אמרתי לכם!" קרא קרטר עם גילגול עיניים מהיר.
"כולם החוצה!" ציווה ליאם וכולם יצאו, משאירים אותו ואת ביתו המאומצת לבד.
"אני אגיד שני דברים ואני אצא, אני לא רוצה להציק לך" הסביר ליאם.
"אני אידיוט, חמור, מפגר ואני מצטער.
הדבר השני הוא, תארזי את חפצייך, אנחנו נוסעים לחופשה" אמר ליאם ושיקר בסוף.
אמילי לא הגיבה, נשארה שקטה ורק נתנה לדמעות לדבר.
היא לא הרימה את עינייה מהרצפה כבר כמה שעות והיא גם לא מתכוונת להרים אותן.
"אבל הוא ביקש לארוז" היא אמרה לעצמה.
"אז פאקינג מה?" היא המשיכה להגיד לעצמה.
היא קמה מהמיטה, לקחה את המזוודה וארזה את כל דברייה.
אמילי ידעה שאם היא לא תהיה מאושרת, היום הזה יהיה נורא, לכן היא החליטה להתרגש מהחופשה והדביקה לעצמה חיוך מוזר על הפרצוף.

״אמילי״ קרא ליאם.
היא יצאה מחדרה וראתה את הבנים עומדים בשורה אחד אחרי השני וחיוך גדול עולה על פניה.
״למה אתם עומדים פה? למה אתם לא באוטו? קדימה, אנחנו מאחרים לא?״ אמרה אמילי בהתרגשות.

אמילי מגיעה למטה והבנים מתנפלים עליה בחיבוקים ״הצילוווו״ צעקה אמילי בחיוך ״חברים יקרים, אני יודעת שאתם אוהבים אותי ודואגים לי אבל אם אתם רוצים שאני אמשיך לחיות תשחררו אותי״ אמרה בדרמטיות וצחקה.

״אנחנו יוצאים לחופשה לא ? למה אתם מתנהגים כאילו לא נתראה לעולם?״ שאלה. היא הבחינה בחיוך שעל פניהם אך ראתה שעיניהם עצובות. ובין הדברים החשובים שלמדה במהלך חייה זה שעיניים אף פעם לא משקרות. כעת היא בהחלט לא הבינה מה הולך פה.

הם נכנסו לרכב. ליאם ישב בכסא הנהג לידו הארי, מאחורה זאין, אמילי, קרטר, נייל ולואי.
שקט מעורבב עם מתח שרר ברכב, אך אמילי הפרה אותו ״תגידו איפה המזוודות שלכם? למה רק שלי פה״ שאלה אמילי.
הארי הסתכל על ליאם במבט מודאג.
״אממ המזוודות של כולם נמצאות בבגז׳, פשוט לשלך לא היה מספיק מקום בבגז׳״ שיקר ליאם.
״אה אוקיי״ אמרה אמילי בתמימות.
הבנים הסתכלו אחד על השני ונשפו לרווחה. אמילי קלטה את זה אבל לא ייחסה לכך חשיבות.
במהלך הנסיעה אמילי שאלה שאלות כמו "לאן נוסעים?" "עוד כמה דקות מגיעים?" "מה נעשה שם?" "יהיה אוכל?" ועוד הרבה שאלות עד שהם הגיעו ליעד האמיתי.

״הגענו״ לחש ליאם
קולו היה חלש ועצוב
הוא לא האמין שהוא עושה את הדבר הנורא הזה.
ליאם הוציא אותה מהרכב
״ז-זה בית היתומים?״ גימגמה אמילי אך בכל זאת נכנסה
״מה אנחנו עושים פה!?״ גערה אמילי בליאם
ליאם לא ענה והם נכנסו
זאיין מחה את דמעותיו והבנים הרגישו כאילו מישהו הכה בהם בחזה.
הוא הוביל אותה לחדר שהיה שייך לה פעם, אמילי, התנגדה, ניסתה בכל כוחותיה לעצור אותו מלעשות את הדבר הנורא הזה אך לא הצליחה.
דמעותיה שטפו את פניה
״אני לא מאמינה שאתה עושה לי את זה״ צעקה בחוזקה על זאיין
״אני מצטער״ מלמל
״אתה הבטחת!!!״ דחפה את ליאם בחזה
״אתה פאקינג הבטחת לי שזה לא יקרה, אני קראתי לך אבא, אני סמכתי עליך! איך אתה יכול?״
ליאם לא ענה
היא פנתה אל הבנים
״איך אתם יכולים? למה אתם נותנים לו לעשות את זה? ואתה קרטר? אני לא מאמינה עליך! אתה האחרון שהייתי מצפה ממנו לדבר כל כך נורא״ היא צעקה בכל כוחה כאשר הדמעות ממשיכות לצאת וקרטר לוחץ את ידו של נייל
אמילי לקחה נשימה עמוקה
״בבקשה, אל תחזירו אותי לפה, לא טוב לי פה״ לחשה
״אנחנו מצטערים״ לחש ליאם בשם כולם, הם יצאו ונעלו את הדלת אחריהם
״לא!! תחזרו לפה חבורה של זונות!! בואו לפה!!״ היא דפקה באגרופיה על הדלת בחוזקה
״בבקשה, בבקשה״ היא לחשה והפנתה את גבה לדלת, היא נשענה על הדלת, ישובה על הרצפה, קוברת את פניה בין ברכיה
כעת ידעה שלא יחזרו
כעת ידעה שחייה משתנים,
שוב.

תודה רבה וענקית לחברות הכי טובות שלי.
טיץ' וג'ין
Esti_styles
ניסיתי לתייג את ג'ין אבל זה לא מאפשר אז...ג'ין, דארלינג, לא שכחתי אותך ואת העזרה שלך.
נסיים באהבה כי הפעם אנחנו באמת מסיימים.
פרק 35 הוא הפרק האחרון, אבל נגבו את הדמעות מהר והעיפו מייד את המבטים החמוצים מהפנים כי עוד כמה ימים אני מעלה הפתעה אז הישארו עירניים!

LOVE YA, SEE YA, BYEEE-TAL