תיק לא סגור

פרק 1

נ.מ אלעד לורן
"בסדר גמור, אגיע." אמרתי בסמכותיות לטלפון.
"אל תדבר איתי ככה, אלעד. אני אהרוג אותך." ג'ס אמר בכעס.
נאנחתי, "שלא תעז להאנח לי!" הוא צעק.
חייכתי, "תרגע." רק אמרתי, יודע שזה מלהיט אותו.
"אלעד, אתה מקשיב לי? אתה לא יודע שאסור להגיד לבן אדם להרגע?!" הוא צעק.
גלגלתי את עיניי, "חשבתי שזה לבחורות, ג'ס." חייכתי.
"אויש נו, שובינסט." הוא רק אמר.
"בסדר, בסדר. אני צריך לחזור לעבודה, ניפגש באירוע. אל תדבר איתי עד אז," הוספתי בחיוך, פותח את מחשבי, מתכונן ליום עמוס מלא בעבודה ועסקים.
"אויש נו, בסדר." הוא נאנח.
"ביי, אוהב אותך." הוא עשה קולות של נשיקה לרמקול הטלפון.
עוויתי את פניי בגועל, "אדיוט. ביי." ניתקתי.

"אדון לו°רן!" מר כהן קרא כשנכנסתי לביתו הגדול.
"מר כהן," חייכתי בנימוס.
הוא טפח על שכמי, "מה שלומך?" הוא שאל.
"אני בסדר. מה איתך?" החזרתי בנימוס.
"מצוין. העסקים פורחים." הוא חייך.
"מה שלום היילי? ואמה?" הוא שאל, לוחץ על נקודה רגישה, ולסתי נחשקת.
"בסדר גמור. בית המשפט קבע, היילי שלי, ואמה לא יכולה לעשות כלום בנידון." אמרתי בקצרה.
הוא הנהן.
"אלעד!" ג'ס צעק כשראה אותי אחרי שנכנס לבית.
לגופו חליפה יקרה, חולצתו המכופתרת פתוחה עד כמעט הכפתור האחרון, חושפת שרירי חזה ובטן וקעקועים בכל הצבעים, המכנסיים המחויטים מבולגנים על רגליו השריריות.
ושיערו הבלונדיני פרוע, עיניו הכהות גדולות, מעט שיכור.
חייכתי אליו והוא זינק עליי.
נבהלתי, תופס את מותניו החזקות.
"אלוהים, ג'ס, רד ממני." דחפתי אותו ממני.
"אלוהים, תסגור כמה," סגרתי כמה כפתורים בחולצתו, מסתיר את בטנו, רק חזהו חשוף, מנסה לסגור עוד כמה אך הוא בורח מאחיזתי, צוחק
"היי, מר כהן," פילרטט.
"הוא בן 60." סיננתי.
"למה אתה חושב שאני רוצה לצאת עם כולם? אתה הומופוב!" הוא קרא בזעזוע.
הרמתי גבה, "אתה מפלרטט עם כולם, ג'ס." משכתי בכתפיי.
הוא גנח ביאוש, "תשמיע את זה לבן זוג שלך, לא לי." קרצתי לו, הולך לכיוון בר האלכוהול.
הוא רדף אחריי, "אני חושב שאתה צריך בת זוג," הוא זרק לאוויר.
"תמיד ידעתי שאתה לא חזק בזה," משכתי בכתפיי.
הוא פרץ בצחוק בדילאי קצר.
"אתה אמור להעלב, אני לא צוחק איתך, אני צוחק עליך," הסברתי לו.
הוא גלגל את עיניו, "הכל עניין של הסתכלות." הוא חבט קלות בישבני וקפצתי בבהלה.
"אוהב אותך. אני הולך למצוא פרטנר להלילה." הוא קרץ לי.
הברמן נשען על הבר לקרתו.
הרמתי גבה, איך הוא תמיד מוצא אותם?
נאנחתי, מנענע את ראשי לרגע.
"אדון לורן!" איש זקן קרא בהתרגשות כשראה אותי.
זקנו ושיערו מאפיר, חליפה יקרה לגופו.
"תזכיר לי..." ביקשתי.
הוא הושיט לי כרטיס ביקור.
"מר לוגן. נעים להכיר," שלחתי את ידי ללחיצה והוא לחץ את ידי, ידיו מקומטות מזקנה.
"אתה זוכר שדיברנו על העסק שלך...?" הוא התחיל לאמר.
וככה המשיך כל הערב.

"אני יוצא עם הבחור הנחמד," ג'ס חיבק את כתפי, כמות של אלכוהול גדולה זורמת בדמו.
"תן לי כרטיס ביקור, או משהו." אני מורה לבחור הצעיר שעמד ליד ג'ס בצייטנות.
הוא הושיט לי כרטיס ביקור קטן.
"אתה הבן של בעל הבית?" שאלתי אותו כשהבחנתי בשם משפחתו.
הוא הנהן, "בסדר. תן לי את המספר שלך, אני אקח אותו ממך." הושטתי לו את טלפוני והוא רשם את מספרו, מחזיר לי את הטלפון.
הנהנתי אליו, ועזרתי לו לקחת את ג'ס החרמן לחדר גדול.
"נכון הוא חתיך?" ג'ס שאל לאוזני בקול, הבחור הסמיק.
"אני עומד לזיין אותו חזק." ג'ס הוסיף.
"אתה יודע את כל הפרטים?" הבחור שאל במבוכה.
"רובם." משכתי בכתפיי.
"אתה גם גיי?" הוא שאל.
נענתי בראשי, "בואו נעשה שלישיה!" ג'ס קרא בהתרגשות.
דחפתי את חזהו והוא נאנק.
"אני סטרייט." סיננתי.
"אמרתי לך, לא אומרים סטרייט, אומרים הטרו." הוא אחז בשיערי כשכמעט החליק במדרגות.
"אתה הולך להקיא?" שאלתי בהיסוס.
"הוא מקיא פעם אחת, ואז חייב להתקלח ואז עושה סקס וישן איתך כל הלילה. אתה מאשר?" אמרתי לבחור, מרגיש כמו אמא בגן לילד קטן שמסבירה לגננת את התנהגותיו של ילדה.
"למה חייב להתקלח?" הוא הרים גבה.
"כי אם לא הוא יתחיל לפרקס לך באמצע הלילה." חייכתי בהתנצלות.
"הוא מאוד חולה ניקיון," הסברתי.
הוא הנהן, "אני יכול לדאוג לו." זרקתי את ג'ס על מיטה גדולה בחדר שהבחור הוביל אותי אליו.
"ואם אתה רוצה אני יכול להעביר לך בביט או משהו אחר כך." משכתי בכתפיי.
"ממש לא. הוא לא זונה, זה בסדר." הוא מיהר להגן אליו והנהנתי.
לא הייתה לי כוונה להעביר לו כסף, אבל אם הוא היה מאשר שאעביר לו כסף, לא הייתה לי כוונה להשאיר לו את ג'ס.
לא כי אני קמצן, פשוט כי חבר שלי הוא לא זונה.