מתוך המחברת שלי \\ קטעי כתיבה

#7 - תמיד האחד

נכתב ב: 22.6.23

פורסם ב: 22.6.23

ולמה אני תמיד האחד

שמתנצל אחרי ריבים.

למה אני תמיד האחד

שצריך להגיד שהכל בסדר, ושלא אכפת לו, ושהם בכלל לא פגעו בו.

ולמה אני תמיד האחד

שאיכשהו הוא זה שהתנהג לא בסדר.

למה אני תמיד האחד

שלא משנה מה, הוא יוצא הבעייתי בסיפור.

למה אני תמיד האחד

שחוטף את כל הצעקות שלכם,

את כל העצבים המזדיינים שלכם,

שמפילים עליו הכל.

ולמה אני תמיד האחד

שצריך להתנצל אחר כך

כאילו אני זה שהיה לא בסדר.

למה,

כל פעם מחדש,

אתם צועקים עליי,

בגלל שאתם בחרדות,

או בגלל שצעקו עליכם,

או בגלל שאתם עצבניים בגלל משהו שלא קשור אליי,

או סתם כי אין לכם כוח,

ואתם צועקים עליי

ואני צריך לשתוק

ולחטוף את כל הצעקות המזדיינות שלכם

לתת לכם להוציא עליי הכל.

ואחר כך

במקרה הטוב

אתם תתנצלו

עם איזה תירוץ טיפשי

כאילו זה אמור להצדיק את זה,

וכמובן שאני אצטרך להיות בסדר

להגיד שהכל טוב

שבכלל לא נפגעתי

שאני מבין

ושהכל בסדר, באמת שהכל בסדר.

ואני אצטרך לסלוח

להמשיך הלאה כאילו כלום

כאילו לא קרה כלום

כאילו אני בסדר.

ובמקרה הפחות טוב

אני זה שאצטרך להתנצל

על מה?

לא ברור

אבל אני זה שצריך להתנצל

להגיד שזה אשמתי

שאני יודע שהייתי לא בסדר

ושאני מצטער,

למרות

שלא עשיתי שום דבר שאני צריך להתנצל עליו

מה כבר יש לי להתנצל עליו?

שאני קיים,

שאני נושם,

שאני... טוב, שאני אני,

שאני לא מושלם,

ושאני לא אהיה טוב מספיק בשבילכם.

אבל ברור שכל זה באשמתי

ולכן אני זה שצריך להתנצל.

ואני צריך אתכם,

אני צריך את העזרה שלכם

אני לא יכול להגיע לזה שתשנאו אותי,

אני לא מסוגל לחשוב על מה שיקרה בלעדיכם,

אז אני צריך לעשות הכל

כדי שלא תשנאו אותי

כדי שתסלחו לי

כדי שתמשיכו לעזור לי.

ומלבד זאת...

אני לא רוצה שתשנאו אותי.

אידיוטי עד כמה שזה יהיה

אני שונא את ההרגשה שאתם שונאים אותי

אני לא רוצה שתכעסו עליי

אני אפילו לא יודע איך להסביר את זה

אבל אני פשוט לא רוצה שתמשיכו לכעוס עליי או לשנוא אותי.

ואני שונא להיות הבובה הקטנה שלכם,

אני שונא לעשות את כל מה שאתם אומרים,

אני שונא את זה שאני חייב לציית לכם, לעזור לכם, לעשות הכל.

לעשות בדיוק את כל מה שתגידו.

אני פשוט שונא להיות הבובה הקטנה והמושלמת שלכם,

ואני שונא את כמה שאתם מתעצבנים עליי כשאני לא הבובה הזאת.

לא שזה משנה.

לא שמשנה מה אני רוצה,

או מרגיש,

או חושב.

לא שמשנה אם משהו בסדר בשבילי,

לא שמשנה מה הגבולות שלי,

לא שמשנה מה עובר עליי,

כי אני בסדר.

כמו שתמיד הייתי.

כמו שאני תמיד אהיה.

כי אני חייב להיות בסדר.

אני בסדר,

הכל בסדר,

הכל טוב,

באמת.

ובינתיים,

אני אמשיך לספוג את העצבים שלכם

ואחר כך להתנצל.