נכתב ב: 12.9.23
פורסם ב: 21.9.23
"האוטובוס אמור להגיע ממש עכשיו" היא מרימה את מבטה מהטלפון ומסתכלת עליי. העיניים שלה חומות ובהירות, מלאות חמימות. "אני אתגעגע אלייך" אני אומרת, רוצה לדחות את רגע הפרידה. "גם אני אתגעגע אלייך. כל כך." היא מחייכת אליי ומושיטה את ידה כדי להסיט מהפנים שלי קצוות שיער בהירה, מגע קל שגורם לי לצמרמורת נעימה.
אוטובוס מתקרב לתחנה והיא ממקדת את מבטה באופק בניסיון לזהות אותו. השיער שלה כמעט נוגע בי. הוא מגיע עד המותניים שלה, חלק ושחור עם קצוות כחולות. "לעזאזל" היא מסננת וקמה מהספסל, וגם אני קמה איתה. היא כורכת את ידיה סביבי ומושכת אותי לחיבוק ואני מחבקת אותה בחזרה, הריח המוכר שלה עוטף אותי והתחושה של ידיה המתהדקות על גבי גורמת לי להרגיש מוגנת ושייכת יותר מאי פעם. האוטובוס נעצר בתחנה ואנחנו מרפות זו מזו.
"אני אוהבת אותך" "גם אני אוהבת אותך". שפתיה מרפרפות לרגע על הלחי שלי, ותוך רגע הדלתות של האוטובוס נסגרות מאחוריה והיא מתרחקת, מותירה אותי מאחור לשקוע במחשבות.
YOU ARE READING
מתוך המחברת שלי \\ קטעי כתיבה
Ngẫu nhiênהיי! בספר הזה אני אפרסם קטעי כתיבה שלי. כל מיני קטעים קצרים שכתבתי, מכל מיני סוגים, כל מיני נושאים, כל מיני רמות כתיבה. *אם יהיו טריגרים, אני אכתוב אזהרה בתחילת הקטע. **אני ממש אשמח לביקורת, מכל סוג. אם אתם חושבים על קטע מסויים שהוא טוב או יפה...
