מתוך המחברת שלי \\ קטעי כתיבה

#41 - נשימה עמוקה

נכתב ב: 3.1.24

פורסם ב: 28.1.24

הערה: אני ממש אשמח לדעת איך הקטע הזה גרם לכם לחשוב או להרגיש, ולאיזה סיטואציות הוא התקשר אצלכם.

נשימה עמוקה. אתה יכול לעשות את זה.

אתה מרגיש את העיניים שלה ננעצות בך, אבל לא מסתכל עליה בחזרה. הבטן שלך מתהפכת, הלב שלך הולם, הידיים שלך מתחילות לרעוד. להכניס אוויר. להוציא אוויר. להכניס אוויר. להוציא אוויר.

"הכל בסדר?" היא שואלת. הכל בסדר. הכל בסדר. הכל בסדר. זה יהיה בסדר. הצלחת לצאת מרחם, אתה יכול לעשות גם את זה.

היא מניחה את היד שלה על הכתף שלך. היא תקשיב. היא תבין. היא לא תשפוט. היא אולי אף תוכל לעזור. וחשוב מכל, היא תחלוק איתך את הכאב הזה. לא תצטרך עוד לשאת הכל לבד.

"אני פה", היא אומרת. אתה יודע שהכל ישתפר ברגע שתגיד את זה, אבל אתה לא מסוגל. אתה בקושי נושם. חמש שניות, אתה אומר לעצמך, וזה מאחוריי. חמש, ארבע, שלוש-

"אני שמה לב שעובר עלייך משהו." היא אומרת. המילים הפשוטות שלה שוברות משהו בתוכך, ואתה מתחיל לדבר.