love is tough

chapter 15- i screw up

~נ.מ. מתאו~

פישלתי. שוב.
הרסתי הכל. שוב.
אתמול שניות ספורות לפני שנרדמתי, לוקאס התקשר אליי ואמר לי שיש לנו בוגד מסריח.

לנו, הכוונה במאפיה.
הבוגד המזדיין הזה, סיפר לאויבים שלנו איפה מחסני הנשקים שלנו ונתן להם עוד פרטים חשובים.
כל הבוקר הייתי עצבני, וכשהגעתי עכשיו עם ראיה לבית ספר זה... איך אני אגיד? התפוצצתי עליה בגלל כלום.

כלכך פגעתי בה עד לרמה של דמעות!
הכל אני הורס, כל דבר טוב שבא לחיי נהרס.
התקדמתי לכיתה במהירות אחרי שראיה ברחה.
אני מגלה לכם סוד אבל אל תספרו לאנשים זה די מביך... תאמת, שאני אוהב שיש לה כינוי מיוחד בשבילי, כינוי יוצא דופן.

אני סתם הגבתי כמו מניאק מטומטם.
אבל תחשבו איך אני הרגשתי. קחו דוגמא, אתם עצבנים עד לרמה של לרצות להרוג מישהו. כולם שמים לב לזה אבל יש את המישהו אחד הזה שמנסה לעזור.

הבעיה שאתם לא רוצים עכשיו כלום, אבל הוא ממשיך או אפילו אומר דברים בלי לשים לב וכל המחשבות שלכם יוצאים משליטה וגם הפה שלכם.

ובאמת שאם זאת לא הייתה ראיה הבן אדם שהיה מדבר לידי היה חוזר הביתה עם יד שבורה במקרה הטוב.
נכנסתי לכיתה, מרוב מחשבות אפילו לא שמתי לב שהגעתי. חיפשתי את ראיה בעיניי, כמובן שקודם הסתכלתי על השולחן שלנו. היא לא הייתה שם, המשכתי לחפש ומצאתי אותה יושבת ליד הלנה. הם מדברות וצוחקות ביחד, אני רוצה להגיד לך שתשב לידי אבל אני לא רוצה להרוס לה את החיוך היפיפה הזה

התקדמתי לעברן, מרחיק כל מחשבה מראשי ומתמקד רק בה. עמדתי מולה, ראיה הרימה את ראשה אליי והסתכלה עליי במבט כועס.

"כן מה אתה רוצה עכשיו, מתאו," היא הדגישה את השם שלי, להראות לי שהיא סיימה עם הכינוי.
"אני יכול לדבר איתך שנייה בחוץ?"
"לא." היא הולכת לעשות לי חיים קשים, אה?

"ראיה... חמש דקות," ניסיתי לשכנע אותה.
הלנה עשתה לה עם העיניים 'נוו תלכי לדבר איתו' נראלי לפחות.
"בסדר.." נאנחה וקמה מהכיסא. "חמש דקות לא יותר," אמרה לי.

יצאנו מהכיתה למסדרון. "נו.. אתה מתכוון לדבר היום?"
אמרתי כבר שיש לה מזל שזאת היא? כאני ממש לא במצב רוח טוב והיא ממשיכה עם ההתנהגות הזאת.

"אני מצטער," אמרתי במלוא הכנות.
"אבל למה? אני לא מבינה למה שאתה ראש המאפיה הגדול תתנצל בפניי, בפניי!" צעקה עליי את רגשותיה.

"למה שתתנצל בפניי? למה שתדאג לי? למה אתה מאופק איתי? למה שתגן עליי? למה? למה??" המשיכה עצבנית, מבולבלת, כעוסה.

"אני.. אני פאקינג לא יודע, אבל אני לא מסוגל להפסיק. אני רק יודע שאני בחיים לא אתן לאף אחד לפגוע בך לא משנה מה יקרה בנינו. הלוואי שהייתה לי תשובה לשאלות שלך אבל אני בעצמי לא מבין." אני מרגיש שאני משקר, אני כן יודע את התשובה.
אבל אין טעם להגיד אותה בקול.