chapter 27- Is she worth it?

555 31 24
                                    

~ראיה~

לקחתי את ידה של הלנה ומשכתי אותה לצד, היא לא כל כך הבינה מה קורה ואני לא נתתי לה זמן להבין. "את יודעת שלא משנה מה, אני אקבל כל מערכת יחסים שתהיה לך!?" היא הנהנה במהירות וראיתי איך עצב ממלא את פניה.

"ראיה... הסיבה היחידה כנראה שאנחנו לא ביחד עכשיו זה כי הוא בכלל לא מאוהב בי," היא אמרה והתפרצתי בצחוק שגרם לי להחזיק את הבטן מרוב כאב. "את רצינית?" שאלתי כשלא צחקה. "כן... יש מישהי אחרת."

היא... היא לא רצינית אין סיכוי!
"את מדמיינת," ניסיתי שלא לצרוח. "אני ראיתי איך הוא מסתכל עליה," אמרה עם חיוך עצוב. "אולי זאת אחותו!" אין לו אחות... היא משכה באפה וראיתי איך היא ניסתה להחזיק את הדמעה שכבר נפלה. "את יודעת מה הבעיה? למה הוא לא איתה?" הנדתי בראשי לשלילה.

"הוא לא איתה כי היא לא מסתכלת עליו בצורה כזאת, הוא כמו אח בשבילה ועדיין.... הוא מעדיף אותה," אמרה בקול שבור. דמעות החלו ליפול מעיניה ועיניי התמלאו דמעות. "הו..הוא אוהב אותך! הלנה, אותך!" לקחתי כוס מים חדשה שהייתה מונחת לידי ושתיתי אותה בשלוק אחד. היא הביטה בי שוב עם החיוך העצוב הזה ועיניים מלאות דמעות.

"זה כפול נוראי שאת אפילו לא מבינה שזאת את! את הבחורה שהוא אוהב, את הבחורה שלא מ..מסתכלת לכיוונו," אמרה ודמעות זלגו על לחייה. שמתי יד על פי בשוק ודמעות ירדו מעיניי.
הזזתי את ראשי במהירות לשני הכיוונים, "את..את. לא, את טועה, אין סיכוי." הלכתי אחורה בהלם ובדמעות והתנגשתי במשהו קשה.

לא הסתובבתי כדי להבין שזה מתאו, לא יכולתי. כל העולם נהיה שקט, בגללי היא לא זוכה באהבה. בגללי! אני פשוט הורסת הכל, למה אני חייה בכלל. יבבות בכי יצאו מפי ושמעתי צעקות עמומות. "מה עשית לה?!" הצלחתי לשמוע בקושי את קולו של מתאו צועק. "רק אמרתי לה את האמת!" כל הראש שלי הסתובב הרמתי את מבטי להלנה או יותר נכון ל5 ההלניות.

מה קורה פה? אין סיכוי שאני מגיבה ככה בגלל הסיטואציה! אני לא דפוקה. "מ..מתאו," קראתי בלחש וניסיתי לתפוס את ידו לפני שהתמוטטתי על הרצפה. "ראיה!" צעק מודאג ומפה כבר לא היה שום רעש רק חוט של שקט. עיניי נסגרו לאפלה המוחצת.

~מתאו~

"רק אמרתי לה את האמת!" אמרה הלנה. איזה אמת לעזאזל! נשמתי עמוק לפני שאני ארביץ לה.
"מ..מתאו," שמעתי לחישה וראיתי את ראיה על הרצפה הרמתי אותה במהירות. "ראיה!! ראיה! מה עשית לה???" צעקתי אל הלנה המבוהלת. "אנ..אני לא עשיתי כלום," אמרה בדמעות של פחד. זהו נעלם כל האומץ אה?

"אני נשבע לך שאם לא תגידי לי מה קרה עכשיו, את תשלמי על זה ואף אחד לא יוכל להציל אותך ממני מהשטן עצמו," אמרתי בקול עמוק ומאיים.
"רק..רק דיברנו על לוק..קאס והיא שתתה מים. זה המים! מרגע שהיא שתתה אותם ראיתי שהיא קצת לא איתי," אמרה הלנה כאילו פתרה את בעיית העולם.

love is toughWhere stories live. Discover now