"כי אני אוהב אותה! אני אוהב את ראיה! אוקיי? אני לא מסוגל לראות אותה איתך! קשה לי לראות את הבחורה שאני אוהב עם אחי החורג!! למה זה תמיד חייב להיות אתה!? ראש המאפיה, הפייבוריט של ההורים, מקובל, כולם מפחדים ממנו.. ועכשיו גם ראיה... זה לא הוגן!"
~ראיה~
"כי אני אוהב אותה!" שמעתי צעקה מחוץ לחדר, ויצאתי מהזון*, לא שמעתי דבר לאחר מכן.
הצעקה הייתה בוודאות של לוקאס, אז אולי הוא אמר שהוא מאוהב בהלנה? אני מקווה...
אבל יש בי חלק שאומר ההפך הגמור, המשפט של הלנה קופץ למחשבותיי 'זה כפול נוראי שאת אפילו לא מבינה שזאת את! את הבחורה שהוא אוהב, את הבחורה שלא מ..מסתכלת לכיוונו.'
הדחקתי במהירות את זה מראשי. אני מדמיינת, הוזה! אחרי הצעקות ששמעתי מתוך החדר, התעוררתי על החיים שלי שוב ונכנסתי לחדר בסערה רגשית.
"מה---" פי נפתח בחוסר הבנה. לוקאס ומתאו צוחקים ומדברים אחד ליד השני.
"את בסדר?" מתאו שאל בדאגה והתקרב לחבק אותי, לא זזתי. "כ...ן," ניסיתי להגיד נורמלי. "מה קרה?" הוא שאל וחפן את פניי. "כן, כן, פשוט שמעתי צעקות מבחוץ חשבתי שקרה משהו," הודתי.
הוא סיבב את מבטו המאשים אל לוקאס ואמר, "המטומטם הזה לא מוכן להודות שאני הרגתי יותר אנשים ממנו!" גופי קפא, הסתכלתי עליו בתהדמה, בפחד, והלם. "שיט, שיט!" צעק וחיבק אותי חזק מלטף את גבי.
רציתי להעיף את היד שלו ממני, אבל מי יודע מה הוא יעשה לי? אולי הוא יחליט שלא מתאים לו ויהרוג אותי? הוא מהמאפיה הייתי אמורה לדעת את זה, אבל לא חשבתי שמתאו עצמו הרג מישהו.... ועוד ליצור מזה תחרות, מה אתם בג'ונגל?! זה אנשים! עם משפחות וילדים.
הילדים. דמעות החלו ליפול מעיניי ויבבות קטנות ברחו מפי. מה אם הילדים? שצריכים לגדול עכשיו בלי אבא שלהם?? אני יודעת איך זה לאבד מישהו שיקר ערך עבורך, כל מבטי הרחמים שמועות שאמא שלך הייתה זונה! שמזל שהיא מתה כי לפחות התרחקה ממישהי כמוך!
"ששש..." מתאו ניסה להרגיע אותי. "ל..למה שתעשו את זה? יש להם משפחות, ילדים! הם היו צריכים לגדול לבד בגללכם! כי אתם מפלצות." התנתקתי מהחיבוק ובאתי לצאת מהחדר עד שידו של מתאו תפסה אותי. "תעזוב אותי...!" לחשתי.
"בחיים לא!" אמר ונישק את שפתיי.
התמסרתי לנשיקה כל השאר התערפל נשארנו רק אנחנו. דמעותיי התערבבו עם הנשיקה ודמעות חדשות נוספו בלי סוף. הוא רוצח!
ר. ו. צ. ח. !. התבכיינתי לתוך הנשיקה הוצאתי את כל הרגשות שלי לתוכה.
שיעול שאומר 'אני פה' נשמע מאחורינו ובמהירות התנתקתי מהנשיקה שהצליחה לרפות טיפה את המצב. הסמקתי במבוכה. לוקאס גילגל עיניים והתקרב למתאו בצליעה. הם התלחששו כל כך חלש שלא יכולתי לשמוע שום מילה חוץ מ'תחכה לי במשרד שלי.' קצת קריפי אבל אני מסוחררת מידי מכל הרגשות שחוויתי כרגע.
YOU ARE READING
love is tough
Romanceברחתי! סוף סוף הצלחתי לברוח מהסיוט הזה שנקרא חיי! אבא מתעלל, אחים שמתעבים את קיומי, אמא מתה, בריונות בבית ספר, סוטים מגעילים. ברחתי מהכל! והכוונה בברחתי זה לסבתא שלי שגרה בקצה השני של העולם. היא הבן אדם הכי אהוב עליי חוץ מאמא כמובן אבל היא למעלה מס...
