chapter 6- i love him?

1K 61 28
                                    

כשפתחתי את עיניי הייתי במיטה שלי. איך הגעתי לכאן? מה קרה אתמול? בבת אחת הזיכרונות הציפו את מוחי. אויי דאמממ חשבתי לעצמי. 

אני סיפרתי לו! אני סיפרתי לו! שיט שיט שיטטט, הוא יודע הכל. מה אני עושה עכשיו? אולי הוא לא שמע? יש סיכוי? אין פאקינג סיכוי!! אולי אני אצליח לתרץ לו איזה שקר, אני מקווה שאני אצליח. 

רגעעע סופי!! השארתי אותה שם עם איזה בחור, שיטט. הסתכלתי סביבי וראיתי את הטלפון מונח בשידה הקטנה שליד המיטה, לקחתי אותו וחייגתי לסופי. 

*בשיחה* 

אני: "סופי? את בסדר? את בבית?" 
שאלתי בלחץ 

סופי: "אה... כן כן אני בבית," 
ענתה בקול עייף וישן. 

אני: "סופי!! אני סיפרתי לוו אני סיפרתי לו אתמול על אבא שלי. מה אני עושה עכשיו?" 
דמעות מילאו את עיניי. אני מפחדת, הוא יספר לאבא שלי שאני פה והוא יהרוג אותי!! 

סופי: "אלכוהול מטומטם. יש לי רעיון! תגידי לו שיש סרט שאת ממש אוהבת והרגשת שהחיים שלך ממש משעממים אז החלטת להתחזות לדמות הזאת." 

זה רעיון, אבל הוא ישנא אותי וחלק בי רוצה לספר לו את האמת כי בתוך תוכי יודעת שהוא יעזור לי. אבל זה שווה לקחת את הסיכון הזה? אני לא פאקינג יודעת!! 

אני: "טוב אני מתלבטת אני אולי יספר-- אעעעעע. סופי אני אחזור אלייך אחרכך. הוא היה כאן כל הזמן הזה, שיט," את המשפט האחרון מלמלתי וניתקתי לסופי. 

*סיום שיחה* 

הוא ישב בכיסא מול המיטה ועיני ננעצו בי בכעס. 
"תכננת להאכיל אותי שקרים אה?" 
שיט שיט של הפאקינג שיט! 

"אממ.. מה ציפית שאני אעשה? שאני אספר הכל למישהו שאני מכירה בקושי כמה ימים" 

"אנחנו מכירים חודש עם לא שמת לב." עיניי נפערו. חודש? איך? 

"שקרן! אני מכירה אותך שבוע." 
"זה באמת משנה? חודש שבועיים? העיקר אנחנו מכירים לא? אה, סבתא שלך דחתה את הארוחת ערב למחר אמרתי לה שאת לא מרגישה טוב." 

מה? ארוחת ערב? אויי הייתי אמורה אתמול לאכול עם חברים של סבתא היא תרצח אותי. 

"וואי שכחתי ממנה לגמרי, אבל איך אתה ידעת עליה?" כל שאלה אפשרית הציפה את מוחי. 

"פשוט תגידי תודה שבזכותי הארוחה נדחתה." 

"תודה מלכי," אמרתי בלעג. 
"עכשיו אפשר לחזור לשיחה על אבא שלך." 
לא לא לא לא צריך הכל בסדר אני בסדר פאק לא אני כל כך לא בסדר אני שבורה כל חלק בי שבור. 

התחלתי לדבר ושתי דמעות זלגו על פניי "אני לא רוצה לדבר על זה, למה אתה מכריח אותי?? אתה רואה שקשה לי אבל בכל זאת אתה לא תפסיק. אולי תשחרר אותי כבר?!?!" צעקתי עליו, וכבר לא הצלחתי להחזיק את הדמעות. 

love is toughWhere stories live. Discover now