הווה/
אייבי; 23 | דין; 24
״ופתאום, אנחנו שוב זרים.״
——
נקודת מבט אייבי גולן;״היה לי מהנה בהחלט," רועי פונה לכיווני כאשר הוא עוצר את רכב היוקרה שלו לצד בניין הקומות שלי, אני נשענת מעט על ריפוד המכונית היקר רגע לפני שאני פוצחת את פי, אני בוחנת את רועי, הוא היה הבוס שלי, אמנם די צעיר ונאה בהחלט, אבל הבוס שלי, זה היה כל כך מוזר, הרגשתי שמשהו פשוט לא מתחבר, שמשהו לא עובד.
"את.." הוא מתחיל לדבר אך קוטע את עצמו בחיוך ומשפיל מעט את פניו, מה שגורם לבלורית הבהירה שלו לסתור את המצח שלו, "את באמת מוצאת חן בעיניי." הוא משלים את המשפט ומרים את מבטו בחזרה לעיניי, עיניו הבהירות חודרות את עיניי החומות ואני שולחת לו חיוך שמגדיל את גומתי הימנית.
"תודה," אני אומרת לו ומרחיבה את החיוך שלי, תודה? לא יכולתי לחשוב על תגובה הרבה יותר גרועה ומביישת מזו? "אתה.." אני מנסה למצוא את המילים הנכונות אך אני לא מוצאת.
אם הייתי אומרת לו את האמת אז זה כנראה היה משהו בסגנון של 'אתה חמוד אמיתי, אבל אני לא רואה כיצד הדרכים שלנו משתלבות' אבל לא יכולתי, הוא היה הבוס שלי והמשפט הזה.. ובכן, הוא יותר מידי פוגעני ולא יכולתי להרשות לעצמי להגיד לו את זה.
"אני גם נהנתי מאוד רועי." אני לבסוף אומרת, זה היה דייט רגיל, חוץ מהחשבון שבסוף נשאר במסעדה פלוס שלושים אחוז טיפ שרועי אמר שמבחינתו זה סטנדרט, היינו במסעדת יוקרה והוא סיפר לי עליו דברים שלא ידעתי, אבל זה לא מנע מהכל להרגיש פשוט.. מאולץ, מאולץ מידי. כאילו הייתי איזה מבחן שהוא התכונן אליו ורצה להוציא את הציון הטוב ביותר.
ידו הורמה לכיוון הלחי שלי ואגודלו העבירה עיגולים קטנים לאורך הלחי שלי, חייכתי חיוך מבויש והשפלתי את המבט שלי, ידעתי שהוא עומד לנשק אותי, ראיתי כיצד פניו התקרבו לפניי.
צלצול הטלפון שלי קטע את הרגע הלא שגרתי הזה, אני נבהלת ובורחת בחזרה למושב שלי כאילו תפסו אותי הרגע בפשע, אני ממלמלת התנצלות קטנה ושולפת את הטלפון שלי מבעד לתיק הצד הקטן שלי שנח בין רגליי.
אני פוערת עיניים למראה הצג, 'רמי הרוש' הלב שלי דופק, כפות הידיים שלי מתחילות להזיע בחשש ואני עוצמת את עיניי לפרק זמן קצר, מנסה לחשוב מה עומד בצד השני של הטלפון, מנסה לחשוב מה אני עתידה לשמוע והאם יוקל לי, או שלא.
אני מחליקה על הכפתור הירוק.
"רמי," קולי יוצא צרוד, אני מחכה לשמוע את תגובתו של רמי, כרגע כל מה שאני שומעת זה את מנוע הרכב של רועי אשר דומם, רמי שותק למשך כמה שניות שנדמות כנצח, אני שומעת שהוא לוקח נשימה עמוקה.
YOU ARE READING
זה בדם שלנו
Romanceכשהיינו נערים הוא היה העולם שלי, חיינו את האהבה שלנו, בכל בוקר קמתי בשבילו, לא חשבתי שיהיה דבר שיצליח לשבור אותנו, חשבתי שנעבור הכל, אבל החיים שברו אותנו, והשאירו אותנו חסרי מילים, השאירו אותנו מדממים שמנסים להפנות אצבעות מאשימות, וברחתי, השארתי אות...