עבר/
אייבי; 17 | דין; 18
״נישקת את ליבי
לפני שבכלל נגעת בי.״
——
נקודת מבט אייבי גולן;
״אז את באה להציל אותי?״ קולה של נואל מקוטע מבעד לטלפון, אנח מתהפכת על מיטתי ומצמידה את הטלפון לאוזני על מנת לשמוע בצורה יותר טובה, התכרבלתי בשמיכה ואנחתי בכובד.
״אין לי כוח, את מוזמנת אליי אבל.״ אני אומרת לה, מחייכת מבעד לקו הטלפון ומותחת את רגליי מעט.
״אבא שלי ביקש ממני להישאר בבית, להחזיק אותו על קו השפיות בזמן שהוא בעבודה וחברים של דין מחרבים את המקום.״ נואל אומרת לי.
דין חוגג היום יום הולדת שמונה עשרה, מסיבה בריכה ענקית בבית שלו, כמה קלישאתי ככה יפה. רוב שכבת השמיניסטים מוזמנת וגם השביעיסטים, וכנראה שעוד הרבה אנשים, יהיה אלכוהול, בחורות בבקיני מינימלי ובחורים שחושבים מהזין שלהם.
עברו שבועיים מאז תקרית האגרוף, אלמוג אושפז בבית חולים לשבוע ויצא יחסית בזול, להוריו הוא אמר שהוא נקלע לקטטה בבית הספר ולא שהוא מתאגרף על בסיס קבוע, שנאתי את תחושת השקרים הזו סביבי, שנאתי את זה שאני שומרת המון סודות ואוגרת אותם בתוכי.
לכיוונו של דין לא פזלתי, וכך הוא גם לא עשה לכיווני, למען האמת; בכל פעם שראיתי אותו הרגשתי את תחושת הסלידה שלו ממני, ואצלי רק התגברה תחושת המועקה, הרגשתי שאני איזה מטרד שהוא מת להעיף מהחיים שלו, שאני איזה חרא שנדבק לנעל שלו ולא יוצא מגירוד מאסיבי על הדשא, וזוהי ההרגשה הכי מזוינת שקיימת.
״אז אגיע,״ אני אומרת לה, נאנחת בכובד ויוצאת ממיטתי על מנת להחליף בגדים, ״אני אבקש מאבא שלי להקפיץ אותי אלייך, אדבר איתך כבר.״ אני נפרדת מנואל ומתהלכת לכיוון ארון הבגדים שלי.
——
שאני מגיעה לביתה של נואל, הבית כבר הומה אנשים, דלת הכניסה פתוחה לרווחה ואני מרגישה כל כך מגוכחת שאני מהדקת את הקפוצון שאלמוג השאיר אצלי על גופי, רוב הבנות לבושות בבגדי ים מינימליים למרות הקור העז בחוץ, דין דאג למאווררים שפולטים חום,
הקפוצון מכסה את השורט שלי וחושף את הירכיים שלי, אבל אני עדיין מרגישה הכי מכוסה בכל החדר כאשר אני זורקת מבט לבנות הנמצאות בסלון, רואה כמה זוגות שהלשון שלהם תקועה אחד בפה של השני.
״איכס,״ אני ממלמלת לעצמי, יד אוחזת במותן שלי, מסובבת אותי לכיוונה, אני מופתעת לראות את אלמוג, ואני מחייכת לכיוונו חיוך ענק ושווה לב.
״איזה כיף שאתה פה,״ אני ממלמלת לכיוונו באושר אמיתי, ״איך הרגל? הצלעות? הכל טוב?״ אני שואלת אותו במבט הססני.
YOU ARE READING
זה בדם שלנו
Romanceכשהיינו נערים הוא היה העולם שלי, חיינו את האהבה שלנו, בכל בוקר קמתי בשבילו, לא חשבתי שיהיה דבר שיצליח לשבור אותנו, חשבתי שנעבור הכל, אבל החיים שברו אותנו, והשאירו אותנו חסרי מילים, השאירו אותנו מדממים שמנסים להפנות אצבעות מאשימות, וברחתי, השארתי אות...
