עבר/
אייבי; 17 | דין; 18
״היו לי פרפרים בנפש
בכל פעם אשר דיברנו״
——
נקודת מבט אייבי גולן;
המוזיקה חודרת לאוזניי, אני זזה למשמע המוזיקה הקצבית, נואל נצמדת לאגני ומנענעת אותו על המותניים שלה, אנחנו רוקדות כאילו רק שתינו נמצאות ברחבה ומדמיינות שאנחנו נמצאות באמצע החדר שלה ושוכחות מהכל,
בדרך כלל אני לא אוהבת לצאת למסיבות, אבל נואל צריכה את זה. היא לא יצאה למשך שבוע מן המיטה ושקעה בדיכאון עמוק , שמעתי על המסיבה, הלבשתי אותה בשמלה יפה וגררתי אותה לכאן.
נואל נעלמה לי לפני חצי שעה ואני אך ראיתי שהיא דיברה עם בחור מהשכבה מעלינו כך שלא דאגתי יותר מידי, אני יוצאת קצת לבחוץ על מנת לשאוף אוויר, לשחרר קצת מכל הסיטואציה הזו שמעיקה לי על הלב, הימים האחרונים היו צרופים באושר מסווג, לא נהנתי מהם, הייתי שקועה בבלאגן של עצמי והייתי צריכה לעזור לנואל להחזיר את חיה לקו הנורמל, ואני חושבת שבכל הזמן הזה, איבדתי את עצמי.
עשיתי זאת לעיתים קרובות, מאבדת את עצמי כי אני קצת לא בפוקוס.
יד נחה על הכתף שלי ואני ממהרת להסתובב, רואה את עומר כחלון מביט בי מבעד לעיניים אדומות הנראות עייפות מתמיד, הוא נראה שיכור והבל פיו מוכיח לי את זאת, ריח של אלכוהול מעורבב בריח של סיגריות, מעיד על השילוב הגרוע ביותר.
"בפעם האחרונה ברחת ממני." הוא פונה אליי ושיהוק קטן נפלט מבעד לשפתיו בזמן שהוא בוחן את גופי אשר עטור בשמלה שחורה קצרה אשר מחבקת את המותניים שלי בחסד.
אני הולכת הצידה, מנסה לגרום לו ללכת, להבין שהוא לא רצוי ולכן אני לא עונה לו, משאירה את המילים שלו תלויות באוויר בנינו, מעולם אני ועומר לא דיברנו יותר מידי, גם שהזוגיות שלו ושל נואל פרחה, אך בחודש האחרון ראיתי שמשהו בעיניים שלו כבה, משהו שם לא היה אותו הדבר.
"אל תברחי גם עכשיו," הוא פונה אליי בקול מתחנן ותופס את ידי בכף ידו, אני מנסה לשחרר את האחיזה שלו הדוקה מידיי.
"תשחרר ממני עומר, עשית מספיק בפעם שעברה." אני אומרת לו ומנסה לזוז, הוא מצמצם את הרווח בנינו ומתקרב לפניי בזמן שהגוף שלי שעון על הקיר, באמת שלא רציתי ליצור דרמה מיותרת.
"אני לא יכול להוריד את העיניים שלי ממך, בחיי השמלה הזו עושה לך תחת אלוהי." הוא שוב אומר וצמרמורת לא נעימה עוברת בגופי למשמע דבריו.
"עומר, תשחרר! זה לא נעים לי," אני ממלמלת לכיוונו בטון מתחנן כאשר הוא מניח את ידו על המותן שלי ורוכן לכיוון שפתיי.
הוא לא מפסיק, הוא רק מתקרב עוד יותר ואני ממשיכה להיאבק בו.
"היא אמרה לך לשחרר יבן זונה." הוא בשניה אחת עף ממני, מוטל על הקרקע ואני רואה לצידי גוף שרירי, מוכר עד כאב, הוא לבוש במכופתרת קצרה ומכנסי גינס בצבע שחור, נראה יפה מתמיד תחת אור הירח.
YOU ARE READING
זה בדם שלנו
Romanceכשהיינו נערים הוא היה העולם שלי, חיינו את האהבה שלנו, בכל בוקר קמתי בשבילו, לא חשבתי שיהיה דבר שיצליח לשבור אותנו, חשבתי שנעבור הכל, אבל החיים שברו אותנו, והשאירו אותנו חסרי מילים, השאירו אותנו מדממים שמנסים להפנות אצבעות מאשימות, וברחתי, השארתי אות...
