הווה/
אייבי; 23 | דין; 24
״הדבר הקשה ביותר זה ללכת מאדם שאוהבים כי יודעים שזה מה שיעשה לו טוב... בסוף.״
——
נקודת מבט אייבי גולן-
השבוע האחרון היה השבוע המייסר בחיי, אני לא חושבת שהזלתי כל כך הרבה דמעות כל החיים שלי כמו שהזלתי למשך השבוע הזה, קברנו את אמא שלי, זה נגמר, ואני חושבת שהתקווה שלי להמשיך טמונה יחד איתה באדמה, וכפי שאמא שלי לעולם לא תשוב- כך גם התקווה שלי לעולם לא תשוב.
ניסיתי להיאחז בתקווה שבדברים הקטנים, ניסיתי למצוא את האושר ברגעים הקטנים, רציתי רק להיאחז במשהו שיתן לי רצון ותקווה לקום על הרגליים שלי ולהתאפס, הלוואי ויכולתי למצוא את מה שאני כל כך משתוקקת לו.
בשבוע האחרון שהיתי בדירה של דין, אני לא יודעת למה, ואני לא יודעת איך זה הגיע למצב הזה, אבל זה פשוט קרה, המציאות קרתה. אמנם דין בקושי היה בבית, אבל ההרגשה שלו הייתה תמיד, ועם כמה שאנחנו רחוקים בזמן האחרון, אנחנו עדיין קרובים.
אני יושבת במרפסת הגדולה שנמצאת בדירה של דין, יושבת על ערסל גדול שמחבק את הגוף שלי ומחמם אותו מעט, אני נושכת את השפה שלי כאשר הרוח סותרת את הפנים שלי ואת שיערי ומעיפה אותו לאחור, אני מסתכלת על הנוף המרהיב מהקומה הגבוהה ביותר בבניין של דין, אני רואה אנשים קטנים כל כך למטה- עקב הפרשי הגבהים.
אני בוחנת את העולם, מתקשה להאמין לעובדה שלכל אדם שאני רואה למשך שניה אחת ברחוב יש חיים שלמים משל עצמו, יש לו בעיות משלו, ואהבות משלו, רצונות משלו ואכזבות משלו. קשה לעכל את העובדה הזו, שלא כולם חיים את החיים שלך, שלא כולם מכירים בבעיות שלך, ושלא כולם מכירים בך.
אני מניחה את ידיי לצידי הראש שלי ונאנחת, מנסה לאסוף את שיערי ויחד עם זאת את הבעיות שלי, הבעיות שממוטטות את העולם שלי, מעולם לא הייתי מהטיפוס המתמסכן, התמודדתי עם החיים שלי כי ידעתי שאני חייבת, שנואל נפצעה בתאונה אמנם ברחתי, אבל ככה התמודדתי עם הבעיה שלי, הבריחה אמנם הקלה מעט על הנפש שלי בכך שברחתי מן המקום בו זה קרה, אבל הכאב לא נעלם, הוא עדיין היה נוכח, והתמודדתי עם הכאב כל יום, אבל הכאב לא היה קשה כמו תחושת האשמה.
תחושת האשמה ניכרה בי כל יום מאז התאונה, בעיקר בגלל שלא ידעתי מה קרה שם, לא ידעתי מה קרה לפני כן, לפני שנכנסתי לרכב עם נואל, לפני הריב, הצעקות, והתאונה עצמה. אבל זה לא סתר את העובדה שהדם של נואל נמצא על הידיים שלי, כי הידיים שלי אחזו בהגה.
YOU ARE READING
זה בדם שלנו
Storie d'amoreכשהיינו נערים הוא היה העולם שלי, חיינו את האהבה שלנו, בכל בוקר קמתי בשבילו, לא חשבתי שיהיה דבר שיצליח לשבור אותנו, חשבתי שנעבור הכל, אבל החיים שברו אותנו, והשאירו אותנו חסרי מילים, השאירו אותנו מדממים שמנסים להפנות אצבעות מאשימות, וברחתי, השארתי אות...
