Taming no. 17 (penwiil players 3)

פרק 12

פרק 12-
איזבל-
״היי איז! איז! איזבל!! יו הו!!״ יד עדינה עטורת טבעות עם מניקור ורוד מנצנץ מתנופפת מול עייני בניסיון ללכוד את תשומת ליבי.
״אה?״
״אני קוראת לך כבר דקה שלמה! אנשים התיישבו באזור שלך״ מל אחת המלצריות שעובדת איתי מצביעה לעבר 3 נשים שאכן באחד השולחנות התיישבו באיזור שלי.
״תודה שאמרת לי״ אני מנסה לחייך ולא להסגיר את העובדה שהראש שלי ממש לא כאן.
״את ממש מעופפת היום. זה לא מתאים לך״ מל מנידה בראשה לפני שהיא ממהרת לגשת לשולחן של זוג שהרגע התיישב באיזור שלה.
אני לוקחת נשימה עמוקה ומדביקה לפניי חיוך לפני שאני ניגשת לשולחן שלי. הרוטינה קבועה. עבדתי בפנוויל בורגר כבר שלוש שנים והכרתי את המקום ואת רוב הלקוחות. לא הייתי צריכה להשקיע הרבה מחשבה, תודה לאל. היום המוח שלי לא היה בעזרי. הוא היה עסוק במה שחיכה לי הערב. עבר כמעט שבוע מהשיחה הקשה וגלוית הלב שלי ושל מתיו. הוא שוב הצליח להפתיע אותי ובמקום להירתע ולברוח בצרחות רחוק ממני ככל האפשר הוא עשה בדיוק את ההפך. הוא לא רצה לוותר. הוא רצה אותי. למרות מה שקרה לי. למרות שהוא יודע שאני דפוקה ופגומה. במקום לדחות אותי הוא רצה אותי קרוב. זו לא הייתה התגובה שצפיתי לה. האמת הייתה שלא ידעתי מה לצפות אבל הכנתי את עצמי לשיברון לב. זה היה יותר מידי לכל אחד ובטח שלמישהו כמוהו. הוא היה חתיך, עשיר, אתלטי, כריזמטי ומלא הומור. הוא יכל להשיג כל אחת בלי בעיה ועדיין הוא רצה אותי. זה פתח בי משהו. מין סדק קטן בחומה הבצורה שבניתי סביבי. סדק שדרכו נכנסה קרן אור של תקווה. תקווה שאוכל להיות נורמלית. שאוכל להיות איתו. להנות ממנו. פחדתי מסקס. לפעמים אפילו המחשבה שמישהו יגע בי ככה הגעילה אותי אבל עם מת׳יו זה היה שונה. הוא היה שונה. הייתי חייבת לנסות. למענו ולמעני. להוכיח שאולי כן יש תקווה. וחוץ מזה בשבוע הזה הוא נישק אותי וזה הרגיש בסדר. יותר מבסדר. זה היה טוב. בכל פעם יותר ויותר. אני יזמתי. אני רציתי לטעום את פיו ולחוש את שפתיו התפוחות. צמרמורת חלפה בגבי ואני מנסה להתרכז במה שהלקוחות שלי מבקשים. שארית הערב עובר כאילו אני ציפור שטסה בתוך ערפל סמיך. איכשהו יצאתי מהצד השני וסיימתי את המשמרת. מל הייתה קצת מעוצבנת עליי כי ריחפתי והבטחתי לעצמי שאני אתנצל בפעם הבאה ואציע לקחת ממנה קצת מעומס העבודה במשמרת הבאה שלנו יחד. ואז יצאתי לבית שלנו. הגעתי לפני מת׳יו שהיה בסוג של מחנה גיבוש שהמאמן פורטר התעקש עליו לפני שהקבוצה תתחיל להתאמן יחד למשחקי קדם העונה. ניצלתי את הזמן הפנוי כדי להכנס למקלחת ולוודא שאני חלקה משערות, נקייה בכל המקומות הרצויים, מריחה נעים ולבושה במשהו שהוא לא יצטרך להתעסק איתו הרבה. ואז חיכיתי. נסיתי לגלול ברשתות החברתיות אבל לא הייתי מרוכזת בכלל והראש שלי עדיין ריחף אי שם בעננים. הבטן שלי התכווצה ממתח וציפייה וכשהדלת נפתחה זינקתי מהספה כמו פנתרה.
״מת׳יו!״ קולי נשמע צרוד ומוזר.
״אני בבית״ הוא שלח לעברי חיוך מוזהב ונראה כל כך יפה בטרנינג שחור וטי שירט אפורה כששערו עדיין כהה מעט ולח ממקלחת.
״למה התעכבת כל כך?״
״אחד מתרגילי הגיבוש התדרדר למכות והמאמן העניש אותנו קולקטיבית בעוד שעה של גיבוש״ הוא משך בכתפיו.
״אוי לא. אתה בסדר?״ שאלתי בדאגה.
״מעולה. לא חטפתי ולא החטפתי. היה קצת כאוטי אבל אולי יש לנו תקווה להוציא משהו מהבלאגן הזה״ הוא הניח את תיק הספורט שלו על הרצפה ליד הדלת ואז משך אותי לחיבוק.
דמי שצף באוזניי וליבי הלם בחוזקה. היה לו ריח נעים ונקי של סבון מעורר. אהבתי את הריח שלו.
״אתה תמיד מוציא טוב משהו מבלאגן״ לחשתי לחזה הרחב שלו.
״ולפעמים אני עושה יותר בלאגן״ הוא קרץ אליי.
״לפעמים״ הנהנתי.
״את רעבה?״
״אתה רוצה לאכול?״ שאלתי מופתעת.
הייתי בטוחה שהוא יבוא ו... אוף הבטן שלי שוב התהפכה.
״אתה רעב?״
הוא הנהן.
״מה בא לך לאכול?״
״סיני והרבה״ הוא חייך.
הזמנו אוכל ואז הוא שם סרט בטלוויזיה. ישבנו יחד על הספה ורגליי נחו בחיקו. האוכל הגיע אבל לא ממש אכלתי כי המוח שלי היה עסוק במשהו אחר. הוא טרף את האוכל ללא היסוס. היה מצחיק לראות אותו אוכל כל כך הרבה.
״מה?״ הוא שאל בפה מלא עוף חמוץ מתוק.
״לא ידעתי שאתה טורף״ צחקתי צחוק לחוץ.
״הו אני טורף, בגדול״ העיינים שלו נצצו כשדיבר והוא ליקק את שפתו התחתונה.
תהיתי אם אני רק מדמיינת או שהיה משהו דיי מיני במילותיו.
״כנראה שהוצאת הרבה אנרגיה״ מלמלתי.
הוא הנהן והמשיך לטרוף ואז לחסל בקבוק מים שלם. פנינו את הבלאגן מהשולחן וחזרנו לראות את הסרט. זה היה סרט עם המון פיצוצים שבו כל רגע קרה משהו אחר. ואז הסרט נגמר. ציפייה חדה דקרה בבטני. זה היה לא הגיוני אבל המשחק הזה גרם לפחד המשתק להתפוגג והתחלף במתח חיובי.
״אהבת?״ הוא הצביע למסך.
״אין לי מושג״ עניתי בכנות.
״מה זאת אומרת?״
״לא ממש התרכזתי בסרט״ הודיתי.
״לגלות לך סוד?״ הוא חייך חיוך שובב.
הנהנתי.
״גם אני״ הוא תפס את פניי בשתי ידיו הגדולות ונישק אותי.
לפני שבוע נשיקה כזו הייתה מעלה בי בחילה וזכרונות נוראיים אבל עכשיו? עם מתיו זה הרגיש נכון וטוב. אמיתי ובטוח. יכלתי לסמוך עליו. הוא האמין לי. הוא רצה אותי. הוא אמר את זה ואז הוכיח את זה. הוא היה סלע איתן למרות שאני הייתי בלאגן גמור. רציתי להעניק לו את מה שהוא נתן לי. לפחות קצת.
״רציתי לעשות את זה בעדינות, בייב״ הוא התנשף.
״אין לי מושג איך לעשות את זה בכלל״ מלמלתי ונישקתי את צד צווארו.
״האמת שקראתי על זה קצת. אני חושב שמצאתי רעיון טוב״ הוא חייך.
״אני מקשיבה״.
הוא קם וניגש לחדר ואז חזר עם זוג אזיקים מעוטרות בפרווה מנומרת.
״מה זה? אתה מתכוון לקשור אותי?״ זה היה רעיון גרוע.
״לא. אני מתכוון שאת תקשרי אותי. אני לא יכול לעשות כלום עם ידיים אזוקות. את זו שתקחי ממני מה שאת רוצה. אני לא אוכל לעשות משהו שלא יהיה לך נוח איתו. מה את אומרת?״ הוא הניח את האזיקים בחיקי.
״ומה אם אני אעשה משהו שלך לא יהיה נוח איתו?״
״לא נראה לי שזה יקרה״ הוא צחק אבל אני הייתי רצינית.
״זה לא מצחיק!״ החטפתי לו בוקס ליד.
״אני תמיד יכול לומר מילת ביטחון... מה דעתך על פריז?״
״כמו במשחק ילדים? פריז עצור?״ הוא גרם לי לחייך עם השטויות שלו.
״משהו כזה. למרות שזה לא משחק ילדים. לא ממש.״
הסתכלתי על האזיקים ואז עליו. הוא נראה בטוח ולא מצמץ אפילו. יכלנו לנסות את זה. לפחות לנסות.
״בסדר״ הנהנתי.
הוא לקח את ידי והוביל אותי לחדר השינה. לפני שכבלתי אותו לראש המיטה הוא הוריד חולצה. הגוף שלו היה שלמות. שרירים זהובים מפותחים לראווה. וקו דק של שיער זהוב שהחליק ישר לתוך מכנסי הטרנינג שלו.
״זה בסדר? אתה מרגיש טוב?״ ליטפתי קלות את פרקי ידיו הכבולים.
״יש לנו מילת ביטחון. כל עוד לא אמרתי אותה הכל טוב.״
הוא נתן לי ביטחון. נשמתי עמוק. היה מוזר לחשוב שגבר כמו מת׳יו נתון למרותי. הוא היה... יפה כל כך. ענקי וחטוב ומהמם. לא יודעת איך ייתכן שהוא נתן לי את עצמו ובטח בי ללא היסוס. הוא תמיד נתן לי כל כך הרבה. הגיע לו לקבל לא פחות.
התיישבתי על בטנו המפוסלת כשרגליי מפוסקות וכל אחת מצד אחר של גופו. ידיי היו פתוחות לרווחה ומונחות על חזהו החם. העור שלו היה טעון באנרגיה.
״יש לך נקודות חן״ העברתי את אצבעי על הסימנים שעל עורו.
״כן״ הוא הנהן.
התכופפתי ונישקתי אותו. הוא נישק חזרה. הנשיקה הייתה מהממת והשתיקה את כל הרעש בראש שלי. נהניתי. הוא לא יכל לפגוע בי. הוא לא רצה. הוא רצה לעשות לי טוב ונתן לי כוח. בחיים לא חשבתי שזה יכול לקרות. שאני ארגיש כוח בזמן שאני עם גבר.
״אתה סומך עליי?״ לחשתי
״בעיניים עצומות״ הוא ענה ללא היסוס.
פתאום הרגשתי את זה. בין הרגליים שלי. התגובה שלי למילים שלו הייתה להפוך לרטובה. רציתי לצחוק, לחייך, לצרוח.
״אתה משהו אחר, מת׳יו פרנסיס לונגהורן״ הנדתי בראשי.
״אחד ויחיד, איזבל לונגהורן״ הוא חייך בגאווה.
הוא היה כמו ילד קטן וגבר זוהר והכל בחבילה אחת. היינו בעל ואישה. זה היה בלתי נתפס.
נישקתי אותו שוב ואז חקרתי את גופו באצבעותיי ובשפתיי. הוא נתן לי לעשות מה שרציתי- לנשק, לנשוך, למצוץ, לצבוט, להתגרות. הוא נתן לי לעשות הכל.
״פאק״ הוא גנח כשהתגרתי בנקודה רגישה בצווארו.
״זה טוב?״ לחשתי.
״המממ..״ הוא נאנק ואגנו התרומם מעט ואז הרגשתי את הדבר הנוקשה נוגע בישבני.
הדבר הנוקשה שהיה הזין שלו. או אלוהים. קודם רציתי להתכווץ ולברוח אבל עכשיו לקחתי נשימה עמוקה. אני בשליטה. הוא לא יכול להגיע אליי ולהסיר את השכבות בנינו. הוא לא יכול לרדוף אחריי או לנסות לגעת בי אם לא ארצה. אני יכולה לגעת בו או לא לגעת בו והוא חסר אונים. מבחירה.
״אני רוצה לנסות משהו אבל אסור לך להגיד כלום. הבנת?״
הוא הנהן ולחץ את שפתיו זה לזו.
משכתי את הטי שירט הרכה שלבשתי והורדתי אותה לחלוטין זורקת אותה על הרצפה. עיניו של מת׳יו נפקחו לרווחה. האישונים הורחבו. גופו נמתח תחתיי. נשארתי בחזיה שחורה פשוטה. היא הייתה דיי חדשה והחזיקה את החזה שלי יפה. לקחתי נשימה עמוקה לפני שפתחתי לאט את הקרסים בגב החזייה. נותרתי עירומה מהמותניים ומעלה וחיוך דק עלה על שפתיי. אגל זיעה התגלגל ממצחו לאורך הלסת ההדוקה שלו. עיניו היו כחול חם. בוער. זוהר. שורף. גופו ההדוק היה חם ונוקשה מתחתי. הוא בלע את רוקו בכבדות.
ישבנו ככה דקות ארוכות מביטים זה בזו. הוא היה אל כבול ואני בחורה פגומה שחשפה את עצמה בפעם הראשונה מול גבר. הוא לא אמר מילה למרות שידעתי וראיתי שיש לו מה לומר אבל הוא התאפק בכל כוחו.
זחלתי באיטיות לאחור עד שהתמקמתי על רגלו הימנית. קצת מעל הברך. הזקפה שלו בלטה במכנסי הטרנינג החדשים שלו. אני עשיתי לו את זה. לי היה את הכוח. זה היה... מחרמן. לא זכור לי מתי הרגשתי ממש חרמנית. אוי אלוהים. נצמדתי לרגלו. המקום הכי רגיש שלי יוצר מגע עם רגלו עטוית הבד. התחלתי להתחכך בה לאט לאט והרגשתי זרמים מחשמלים עולים ממרכז גופי ופושטים בי. גנחתי והסתכלתי עליו. הוא נראה כאוב ולהוט באותה מידה. רגלו נעה לאט ונתנה לי קונטרה. הרגשתי בגן עדן. נגעתי בשדיי הכבדים והפטמות הנוקשות ורכבתי עליו. המתח התגבר בגופי עוד ועוד ועוד עד שראיתי כוכבים. אורגזמה סחפה אותי וגרמה לי לרעוד ולהתנשף. חזי עלה וירד במהירות ורטיבות התפרצה בתחתונים שלי בכוחותיי הדלים טיפסתי על גופו. הנחתי את ראשי על חזהו והתפרסתי עליו כמו כוכב ים.
״אתה יכול לדבר״ התנשפתי אחרי דקה של התאוששות.
״איזבל... את האישה הכי סקסית וחושנית שאי פעם פגשתי. זה פשע שמנעת מעצמך עונג כל כך הרבה זמן. בחיים לא התחרמנתי ככה מלראות מישהי גומרת״ המילים שלו העבירו בי צמרמורת וגלים של חום.
״תודה לך. אתה קסם... החזרת לחיים חלק ממני שהיה מת. אתה אולי תצליח לתקן אותי״ תקווה הורסת התפשטה בחזי ודמעות הציפו את עייני.
״אני יכול לבקש נשיקה?״
״אתה יכול״ הרמתי את עצמי ונישקתי אותו.
הוא יכל הכל. באמת התחלתי להאמין בזה.