Taming no. 17 (penwiil players 3)

פרק 18

פרק 18-
מת׳יו-
״אתה חתיכת אידיוט שלא מבין כלום בהוקי!״ הצעקה הדהדה בכל זירת ההוקי.
אני וקונרד החלפנו מבטים. ואז חזרנו להביט בדו קרב שהתרחש על הקרח מולנו. המאמן פורטר ומורגן עמדו פנים אל פנים. לחייה היו אדומות מזעם והוא אגרף את ידיו ונראה כמו פצצה שעומדת להעיף את הגג עוד שניה.
״כדאי שתחשבי על המילים שיוצאות לך מהפה לפני שתגידי משהו שאין ממנו דרך חזרה!״ המאמן מזהיר אותה.
״איזה מילים? מילים כמו אתה חתיכת חרא שוביניסט ודפוק שלא יודע לזהות פוטנציאל גם אם הוא יבעט לו בביצים! אתה מכין אותנו לכישלון ואין לך מושג איך להתנהג! מי בכלל נתן לך את העבודה הזו??״ מורגן לא חוסכת במילים למרות האזהרה הברורה של המאמן.
״יש לה ביצים״ סקוט שורק בהתפעלות.
״או פשוט פה גדול״ לדג׳ר מגחך.
״עופי מכאן! אני משעה אותך מהקבוצה עד להודעה חדשה! את לא תדברי אליי ככה, הבנת? אני המאמן שלך ומה שאני אומר קדוש! אני אומר ואת מבצעת, ברור??״ המאמן צועק עליה כמו שבחיים לא ראיתי אותו צועק על מישהו.
״היית מת שאני אשלם על הטעויות שלך! בלעדיי אין לך קבוצה אם אני לא משחקת אף אחת לא משחקת!״ היא אפילו לא הנידה עפעף מול המאמן.
״את רצינית איתי?״ הוא חרק שיניים.
״המאמן הולך לחנוק אותה״ טרייס הניד בראשו.
״הרצח הראשון בפנוויל. ועוד בלייב״ סקוט מלמל.
״אנחנו נעוף מפה. כשתחליט לגדל מוח ולהיות המאמן שאנחנו צריכות דבר איתי״ היא התחילה להחליק לעבר היציאה מהזירה וכל חברות הקבוצה שלה בלי יוצא מן הכלל עקבו אחריה.
״מצידי אתן לא משחקות העונה!״ הוא צעק אחריה.
״תגיד את זה לג׳ורג׳ מנלי ולדיקן גרינברג. נראה מה יש להם לומר על זה״ היא צעקה חזרה לפני שהיא נעלמה לתוך המנהרה שהובילה למלתחות.
מורגן צדקה. היה לה קלף. האוניברסיטה רצתה את המענק שהובטח לקבוצה המנצחת בליגת ההוקי נשים למכללות. הוא לא יכל להרשות לעצמו להעיף קבוצה שלמה.
המאמן עמד שם דקה ארוכה לפני ששרק במשרוקית שלו וזימן אותנו לקרח. למרות שהיה לנו עוד רבע שעה לפני תחילת הגיבושון כולנו עלינו על הקרח. היום לא היו תרגילי גיבוש קלילים או משחקי אמון מצחיקים. הפעם המאמן פתח לנו את התחת על הקרח וקרע לנו את הצורה. הוא דחק בנו ולא נתן לנו עצירות בין תרגולות לתרגולות. החדשים מלבד זאק וגם קצת לוגן לא הצליחו לעמוד בקצב. הם נפלו כמו זבובים והמאמן לא ויתר להם. כשהוא סיים איתנו היינו מזיעים, חבוטים ורק רצינו לסיים עם הגיהנום הזה. גררנו את עצמנו למלתחות ולראשונה זה זמן רב החלל היה דומם למרות שכל השחקנים מילאו אותו. לאף אחד לא היה כוח להפציץ מוזיקה או לצחוק או לדבר. פשוט התקלחנו, החלפנו בגדים וגררנו את עצמנו לרכבים. כשהגעתי הביתה לא היה לי כוח לכלום מלבד ליפול על הספה ולעצום עיניים. איזבל עבדה משמרת ערב וסיימה מאוחר ככה שמהר מאוד נרדמתי עד שהרגשתי יד קרה נוגעת בלחי שלי. פקחתי את עייני לאט ואז הרגשתי את הריר שזלג מזוית פי. מיהרתי לנגב את העדות המרשיעה לשינה העמוקה שלי.
״היי״ מלמלתי.
״היי. הבאתי לנו אוכל״ היא נופפה בשקית מהפנוייל בורגר.
״תודה, בלונדי״ חייכתי ומתחתי את שרירי הדואבים.
״אתה נראה כאילו עבר עלייך יום קשוח״ היא נראתה מודאגת.
״המאמן קרע אותנו על הקרח״ משכתי בכתפיי.
״אוי מסכן שלי״ היא קמה והניחה את ידיה על כתפיי מעסה את שרירי הדואבים.
זה הרגיש כל כך פאקינג טוב. היא נגעה בי ולחצה ועיסתה. אני עצמתי את עייני ונתתי לה להרפות את הלחץ מהשרירים שלי.
״זה מדהים״ גנחתי בעונג.
״אני שמחה שאתה אוהב את זה״ היא ציחקקה.
היא נישקה בעדינות את צווארי בזמן שעיסתה את כתפיי ואת צווארי. אצבעותיה הארוכות היו נעימות וציפורניה שרטו בעדינות את העור הרגיש של עורפי ואז חדרו לתוך שערי. היא עיסתה את הקרקפת שלי והעבירה את ציפורניה עליה בעדינות.
״איזבל זה כל כך טוב״ נאנקתי.
״עבדת קשה היום״ היא לחשה ונישקה ללחי שלי.
״גם את. בואי לכאן״ טפחתי על הספה לידי.
היא באה והתיישבה לידי ואני הרמתי את רגליה לחיקי והורדתי את הסניקרס והגרביים שלה והתחלתי לעסות את כפות רגליה העדינות. היא עצמה את עייניה ונשענה לאחור בזמן שעיסתי היטב את כפות רגליה, את השוקיים שלה ואת הירכיים. גופה נרגע בידיי וחיוך מיידי עלה על שפתי. היא סמכה עליי וגם התענגה על מגעי. לא האמנתי שהיום הזה יגיע ואושר הציף אותי. אהבתי את אשתי. היא הייתה יפיפה וטובת לב וכל צליל שיצא מפיה בזמן שעיסתי את שריריה היה יפיפה.
היא לאט לאט התרוממה לישיבה זקופה ואז אצבעותיה נאחזו בבד החולצה ושפתיה נצמדו לשפתיי. הנשיקה הייתה רכה ומלאת תשוקה. אצבעותיה עברו לשערי. מצצתי את שפתה התחתונה לפי והשכבתי אותה באיטיות על הספה. השרירים שלי מחאו על כל תזוזה אבל התעלמתי ופשוט לא היה לי אכפת.
״אני מריחה כמו שמן לטיגון וזיעה, מאטי״ היא שמה את ידיה על החזה שלי.
״יש לך ריח מעולה, בלונדי״ רחרחתי את צווארה.
״אתה חסר תקנה מר לונגהורן״ היא ציחקקה.
״אני פשוט מכור אלייך, גברת לונגהורן״ הרוכשניות גאתה בליבי כשהבטתי עליה מתחתי.
״תן לי להתקלח. בנתיים תאכל משהו״ היא נישקה את לחיי וחמקה מתחתי מענטזת לעבר חדר האמבטיה.
פאק... אהבתי את התחת שלה ואת כולה. אהבתי את כולה. היא הייתה סקסית. לפעמים היה בא לי להיות ספונטני ולהכנס אליה למקלחת ואז לאכול את הכוס שלה עד שהיא לא תוכל לעמוד אבל ידעתי שאסור לי. לא יכלתי להפר את הגבולות שלה ובטח שלא לפלוש לפרטיות שלה ולהעיר את הטראומה שעברה. פתחתי את השקית שהביאה וחיסלת המבורגר כפול, מיכל ענקי של צ׳יפס וכוס ענקית של קולה בטעם דובדבן. היא חזרה לסלון אחרי שסיימתי לאכול וכבר הדלקתי את חדשות הספורט. היא לבשה פיג׳מה בצבע ורוד בייבי של דייזי דאק. הפיג׳מה הייתה מכנסון וגופיה והיא התכרבלה אליי בספה. אני הצמדתי אותה אליי ושאפתי לקרבי את ריחה הנעים. עורה היה רך מהמקלחת וקרם הגוף שמרחה על עצמה. אני העמדתי פנים שזה לא מזיז לי אבל מבפנים היא הייתה כל מה שיכלתי לחשוב עליו. נסיתי להתרכז בפרשנים שדיברו על עונת ההוקי הבאה וקרבה.
״מאטי?״ היא שאלה.
״כן?״
״אני אוהבת אותך, טוב?״
״טוב מאוד. כי גם אני אוהב אותך״ חייכתי אליה.
״עכשיו אני מריחה כמו שצריך״ עיניה הכחולות נתלו בי ונצצו בניצוץ שובב.
״המממ... כן את מריחה טוב״ נסיתי לשמור על פוקר פייס.
״גם אתה מריח טוב״ היא הניחה את ידה על הירך שלי.
״תודה״ חייכתי חיוך דק.
״טוב אז נראה לי שאני אלך לישון״ היא עמדה לקום אבל אני משכתי אותה חזרה למקומה לידי לספה בעדינות.
״אני לא עייף״ לחשתי והצמדתי את צווארה לצווארי.
״מה אם אני עייפה?״ היא עפעפה בריסיה הבהירים.
״את לא עייפה״ קבעתי ונישקתי את העור הרך על צווארה.
״לא?״ היא חייכה חיוך ממזרי מתגרה.
״בכלל לא״ נישקתי את שפתיה בתשוקה.
מיד היא הייתה בחיקי וידיה החמדניות היו עליי. הלב שלי התרחב בכל דקה שבה היינו יחד. כל מגע הרגיש אלוהי, כל נשיקה עונג שמיימי. כשהיא גמרה כל מה שיכלתי לעשות היה להסתכל עליה מהופנט לכל תנועה וצליל. כשאני גמרתי הראש שלי הסתחרר והלב שלי הלם בחוזקה מהאומץ המופלא שלה. היא עשתה לי ביד. ידעתי שהיא מקריבה הרבה כדי לגעת בי ככה אבל בכל פעם שהיינו יחד היא עברה עוד צעד. עשתה משהו שבעבר שיתק אותה מפחד. היא הרגישה בטוחה איתי ואני הרגשתי מאושר איתה.