Taming no. 17 (penwiil players 3)

פרק 19

פרק 19-
איזבל-
״איך אני נראית?״ דידי הסתחררה בשמלה הורודה היפה שלה.
״מהממת״ טליה שלחה אליה חיוך ונשיקה.
״כמו נסיכה״ עשיתי לה צורת לב עם האצבעות.
שתינו ידענו שאם היא לא תקבל את המחמאות שלה היא תלך מיד להחליף. התארגנו למסיבת יום ההולדת של גריפין וזו אמורה להיות מסיבת הפתעה כך שהיינו אמורות להגיע לבית ההוקי בזמן. הבנים כבר היו שם וסיימו לארגן את מה שנשאר.
״מעולה״ היא חייכה באישור.
״אנחנו יוצאות?״ שאלתי והעברתי את ידי על השמלה השחורה הפשוטה שלבשתי.
״כן. בואו נזוז״ דידי הנהנה ולקחה איתה את התיק הורוד הפרוותי שלה.
נסענו לבית ההוקי ברכב של דידי והגענו חמש דקות לפני שטרייס וגריפין היו אמורים להגיע. אני ומאט השתופפנו מאחורי הספה הגדולה עם עוד כמה אנשים. היו המון מוזמנים ולא כולם התחבאו היטב אבל האורות היו כבויים אז נאלצנו להסתפק בזה. הדלת נפתח ומיד כולם קפצו מהמחבוא וצעקו ״יום הולדת שמח, גריפין!״. כמו תותחי קונפטי נורו ומוזיקה מחרישת אוזניים התפוצצה ברמקולים הענקיים. גריפין חייך חיוך ענק כשכולם נגשו לברך אותו כולל כל קבוצת ספורט שאפשר לחשוב עליה וכמובן שמלא בנות שחיפשו מסיבה טובה. לזכותם של הבנים יאמר שהם ארגנו מסיבה טובה עם מוזיקה, שתיה ואוכל בשפע.
״אני אוהב את השיר הזה״ מאט תופס את ידי ומוביל אותי לרחבה המאולתרת.
בדרך כלל אני מתחמקת מתשומת לב מיותרת אבל אני מרגישה בטוחה עם בעלי. אני יודעת שארקוד איך שבא לי ואף אחד לא יתקרב. הוא הגן עליי עוד שלא היינו אפילו קרובים להיות יחד ועכשיו הוא ישמור עליי מכל משמר. רקדתי והשתחררתי. אפילו נתתי לעצמי רשות לשתות ולהוריד רגל מהברקס. כולם היו כל כך נחמדים ומאט היה איתי. הבנות הופתעו לראות אותי משוחררת כל כך ונותנת למאט לחבק אותי ולגעת בי ואפילו לנשק אותי. אבל בשבילי זה כבר היה טבעי. הפחד לא היה קיים איתו. עם גברים אחרים עדיין הייתי זהירה יותר, הרבה יותר אבל הוא היה היוצא דופן. זה שלימד אותי לסמוך על עצמי שוב וכמובן שלסמוך עליו. אהבתי את האינטימיות שלנו כששיר התנגן ברקע וידיו היו על מותני וגופי החליק על שלו. אהבתי את הנשיקות בצוואר ואת הנגיעות של אגן באגן. אהבתי את הקרבה שלו ואת ריחו הגברי והעמוק ואתה הדרך שבה העריץ אותי בעיניו. שאלתי את עצמי הרבה במהלך השבועות האחרונים אם אני מוכנה לצעד הסופי. אם אני מוכנה לחוות שוב את ההרגשה של גבר חודר לתוכי. פחדתי מזה כמובן, עדיין אבל אני חושבת שאני מוכנה לנסות. שאני רוצה לנסות. שנים בן ניצח. הוא לקח ממני את הגוף והנפש באכזריות. לא רציתי שיהיו שלו יותר. רציתי שהם יהיו של מאט. שיהיו בידיו כמו שהייתי אני. שיקח את כל הטראומה והכאב ויהפוך אותם לתקווה ואושר ואהבה.
בדיוק כשרציתי ללחוש באוזנו שאנחנו צריכים לזוז הביתה כי יש לי משהו חשוב לבקש ממנו טליה ניגשה אלינו לרחבה.
״היי איזבל, אני יכולה אותך רגע?״ היא שאלה.
החלפתי מבט עם מאט והוא הנהן. בסדר אז אנחנו נלך אחרי שאני וטליה נדבר.
טליה לוקחת את ידי ואנחנו עולות למעלה, לחדרים של השחקנים. שם היא מובילה אותי לחדר של לדג׳ר. איך אני יודעת? כי המיטה שלי מכוסה ב-בובות פרווה ועל הקירות תלויות יצירות אומנות מעשה ידיה של דידי. לדג׳ר עמד במרכז החדר ונראה כמו פסל מעשה ידי אדם. הוא תמיד היה יפה בעייני אבל מאיים מספיק כדי שלא אתקרב. הוא היה מסוג האנשים שלא היו נחמדים לכולם אבל מי שזכה בחסדו היה בר מזל. כמו דידי. היא אהבה את לדג׳ר כמו שאהבה אמורה להיות- הכי טובה שיש.
״מה קורה?״ הרמתי גבה.
״קראתי לכן כי אתן החברות הכי טובות של טליה אז אני רוצה לשמוע את דעתכן״ לדג׳ר שפשף את עורפו ונראה לחוץ.
״דעתנו על?״ טליה שאלה.
״זה היה ספונטני. נסעתי לפלורידה לעודד את אחותי בתחרות הטניס שלה ואז נסעתי בחזרה למלון שלי ועברתי בשדרה כזאת עם חנויות ופתאום משהו נצץ מחלון הראווה. עצרתי שם ונכנסתי לראות את זה ו... בסוף קניתי לה משהו״ הוא נשמע כל כך לא בטוח שדיבר. לא אופייני לו.
״משהו כמו?״ תהיתי.
״טבעת אירוסין״ לדג׳ר הוציא מכיסו קופסאת טבעת מקטיפה שחורה.
״מה?״ שתינו היינו עם פיות פעורים.
״כן״ הוא הנהן ופתח את הקופסא.
הטבעת הייתה מהממת. ולגמרי דידי. הטבעת עצמה הייתה עשויה שני גלים משתלבים של זהב לבן. היהלום המרכזי היה ורוד וגדול ולצידו היו משובצים פנינה בצבע שנהב מרהיב ויהלום כתום שנראה כאילו יש בתוכו להבת אש. זו לא הייתה טבעת רגילה. היא הייתה ייחודית כמו דידי עצמה.
״זה כל כך יפה״ לחשתי ודמעות מילאו את עייני.
״היא תמות על זה״ גם טליה נשמעה מרוגשת עד דמעות.
״תודה לאל״ לדג׳ר נאנח בהקלה.
״אתה באמת מתכוון להציע לה?״ טליה שאלה.
״כן. אני חושב שהגיע הזמן שאעשה את זה ואצא מבית ההוקי. אני מסתדר עם כולם אבל אני מעדיף את הפרטיות שלי עם דידי. וחוץ מזה אהבתי את מה שמאט עשה... לא חשבתי שאגיד את זה אבל הוא נתן לי השראה״ לדג׳ר מחייך והחיוך כל כך יפה לו.
״זה נשמע מטורף והגיוני בדיוק באותה המידה״ טליה צוחקת.
״אני מסכימה״ הנהנתי.
״זה נראה מוקדם אבל היא האחת שלי. אין מישהי שאני ארצה יותר ממנה. זהו זה״ לדג׳ר משך בכתפיו.
״אני חושבת שזה ככה גם בשבילה״ טליה הנהנה.
״כמובן שאסע לבקש את ידה מההורים. בלי זה אין לי מה לתכנן״ לדג׳ר החזיר את קופסאת הטבעת לכיסו בדיוק כשהדלת נפתחה ולתוך החדר התפרצו זוג בעיצומו של סשן מזמוז לוהט.
״טרייס!״ לדג׳ר נהם.
״אוי זה לא החדר שלי״ טרייס שנראה שיכור לגמריי צחק.
הבחורה שנתלתה עליו, ברונטית יפיפה הצטרפה לצחוקו.
״לא זה לא! עופו מכאן!״ לדג׳ר דחף אותם החוצה.
אני וטליה החלפנו מבטים מחויכים וצעדנו יד ביד חזרה למסיבה.
״אני אוהבת את זה שדידי קיבלה את הרומנטיקה הזו בחיים האמיתיים. זה מגיע לה״ טליה חייכה ברכות.
״הכי מגיע לה״ הסכמתי.
כשחזרנו למסיבה מצאנו את הבנים משחקים בירה פונג. הצטרפנו למשחק שלהם שנגמר בהפסד לקבוצה שלנו וניצחון דיי אדיר לקבוצה של קונרד. אחר כך אמרנו יום הולדת שמח לגריפין שהיה מוקף מעריצות והלכנו הביתה ברגל יד ביד. הגענו לדירה וכל כך שמחתי להיות בבית. לא אהבתי מפגשים המוניים ורציתי להיות לבד עם בעלי. הייתי מוכנה לצעד גדול.
״מים?״ הוא ניגש מיד למקרר.
״אני אשמח״.
הוא הביא לשנינו בקבוקים של מים מינרלים. התיישבנו על הספה ובמוחי הסתחררו מיליון מחשבות. הייתי לחוצה אבל שלמה מאוד. וזה כל מה שהיה חשוב. ידעתי מה אני רוצה, מה אני צריכה.
״מאטי?״
״הממ?״ הוא הוריד את הג׳קט שלו ונשאר בטי שירט שחורה צמודה.
״היה לי ממש כיף היום. זו פעם ראשונה שנהניתי ממסיבת קולג׳״ אמרתי בכנות.
״גם אני״ הוא חייך חיוך רחב.
״שקרן״ האשמתי.
״נשבע לך, בלונדי. חשבתי שנהניתי לפני אבל איתך זה שונה. זו הנאה אמיתית ולא ניסיון עלוב להוכיח לכולם שאני נהנה״ הוא אימץ אותי אליו.
היה לו ריח טוב כמו תמיד וליבי האיץ ברגע שהוא נגע בי. אהבתי אותו כל כך וסמכתי עליו בעיניים עצומות.
״שינית לי את החיים, בעלי״ לחשתי לחזה שלו.
״ואת שינית את שלי. תודה לאל״ הוא ליטף את שערי ברכות.
״אתה חושב שאתה תוכל לעשות עוד משהו בשבילי עכשיו?״ שאלתי ברכות והבטתי לתוך עיניו הכחולות שכה אהבתי.
״כל מה שתרצי, בלונדי״ הוא הנהן.
״אני רוצה שנהיה ביחד, עד הסוף״ אמרתי וקולי רטט.
״איזבל... את שתית קצת ואני לא...״
״אני לא שיכורה, בייב. שתיתי כוס אחת לפני כמה שעות. וחוץ מזה אני חושבת על זה כבר כמה ימים. אתה שיכור?״ הרמתי גבה בחדות.
״לא אני לא״ הוא הניד בראשו.
״אז אין לנו בעיה״ נישקתי את שפתיו ברכות.
״אמרתי לך היום שאני אוהב אותך?״ מאט חייך חיוך מסנוור.
״תמיד טוב לשמוע״ חייכתי חזרה.
הוא הרים אותי בקלות ונישק אותי נשיקה ארוכה ומעריצה. אני נמסתי בזרועותיו. הוא היה הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי. הדבר הכי טוב שלא ידעתי שאני זקוקה לו.
הוא לקח אותנו לחדר השינה ואני ניסיתי לחפש את הפחד המשתק ההוא שתמיד תפס אותי בגרון ולא מצאתי אותו. כי עם מאט הייתי אמיצה והכל היה אפשרי. גם מה שהכי פחדתי הכל. הכל היה אפשרי.