Taming no. 17 (penwiil players 3)

פרק 17

פרק 17-
איזבל-
בעטתי בכדור והוא עף ברשת מושלמת ויפיפה היישר אל השער. חיוך אוטומטי עלה על שפתיי. לא שיחקתי כדורגל כבר שנים. לא מאז מה שקרה לי. היום יצאתי מהמבחן המפלצתי שהיה לי ואחרי הסטרס שהיה מהלימודים וגם מהמבחן עצמו הייתי חייבת לשחרר קיטור. משהו בי הרגיש שאני צריכה לשחק. פעם אהבתי לעלות על הדשא, לבעוט, להילחם, להתחרות. פעם אהבתי להרגיש את הדשא ולהריח אותו ולהיות בחוץ במשך שעות כדי להיות הכי טובה שיכולתי. רציתי להיות הכי טובה, מקצוענית. כל מה שקרה לי דפק את האהבה שלי לספורט או לכל דבר שעשה לי טוב. הייתה לי טראומה. אבל היום זה הרגיש נכון. לבשתי שורט וחולצת דריי פיט ואת נעלי הכדורגל שלי עם הפקקים. במגרש של פנוויל היה כלוב עם כדורים למי שרצה להתאמן. לקחתי כדור וזה היה כאילו מעולם לא עזבתי. טבעי להפליא בזמן שבעטתי, רצתי לאורך המגרש, הקפצתי את הכדור בין ברכיי ועל העקב שלי. הכנסתי גולים בזה אחר זה. המתח פרח באויר וליבי הלם בחזי בקצב מכאיב ומענג בגלל הפעילות הספורטיבית המאומצת. הרגשתי משהו שלא ידעתי שאני מסוגלת להרגיש כבר... אושר. אושר שנבע מכדורגל. מהספורט שכל כך אהבתי והוקרתי.
החזרתי את הכדור ואז שוב בעטתי בו מכניסה עוד גול.
״וואו את טובה!״ המחמאה מלווה במחיאות כפיים הגיעה מאחורי גבי.
על המגרש עמדה בחורה עם שיער כהה ומדי כדורגל עם הסמל של פנוויל. היו לה רגליים של שחקנית כדורגל עם שריר רגל אחורית מפותח במיוחד.
״תודה״ חייכתי אליה.
״אני ג׳מה מנבחרת הכדורגל של פנוויל. חבל שלא ניסית להתקבל אנחנו ממש צריכים שחקניות מוכשרות ואני בטוחה שהמאמן היה בוחר בך״ ה-הערה שלה מצליחה לגעת בליבי.
אהבתי כדורגל ופעם הוא היה החלום היחיד שלי. לא חשבתי על בנים, בגדים אופנתיים או ממש התעניינתי בדברים שלא כללו כדור שחור ולבן. הוא לקח ממני אז גם את האהבה ההיא. האהבה הכי גדולה שהייתה לי לפני מת׳יו.
״נעים להכיר, איזבל ואני לא עד כדי כך טובה״ משכתי בכתפיי.
״אוקיי אז נעשה משחק אחת על אחת או מה?״ היא נשמעה ספקנית ואז הרימה גבה באתגר.
״קדימה״ אני מקבלת את האתגר שלה.
״מי שמכניסה ראשונה 5 גולים, מנצחת״ היא אומרת.
אני מהנהנת. ואז המשחק מתחיל לאט ותופס תאוצה. ג׳מה שחקנית פעילה ובכושר מדהים מה שמקשה עליי לעמוד בקצב אבל עד מהרה אנחנו על מגרש כמעט שווה. לשתינו יש מהלכים מתוחכמים ואנחנו כובשות שערים. היא מכניסה שני גולים לפני שאני כובשת שער ואז לוקח לנו עוד זמן מה עד שהיא לא שמה לב לשניה ואני מנצלת את ההזדמנות ליצור שוויון. מכאן המשחק נעשה קשה ואגריסיבי ואני מתנשפת ומתנשמת. היא מעולה אבל אני לא מוותרת ועד מהרה אני מכניסה עוד גול שהיא ממהרת להשוות. רבע שעה לאחר מכן המשחק נגמר כשג׳מה מכניסה 2 גולים ברציפות כשכוח שלי הולך ונחלש. אכזבה עוטפת אותי אבל כראוי לספורטאית אני לוחצת את ידה המיוזעת של ג׳מה.
״וואו! את ממש ממש טובה״ היא שוב החמיאה לי.
״ניצחת אותי אם לא שמת לב״ צחקתי בקושי.
היה לי קשה לנשום ורגליי רטטו. הייתי מותשת אבל זה הרגיש טוב. הכי טוב שיש.
״אז? אני משחקת כבר שנים. עושה את זה באחת מקבוצות הקולג׳ הכי טובות שיש ובכל זאת נתת לי פייט מדהים״ היא הייתה נחמדה מידי.
״זה היה באמת משחק טוב״ אני מסכימה.
״רוצה לעשות אימון שערים?״ גמה שואלת.
אני מציצה בשעון ורואה שהשעה כבר נהייתה מאוחרת. מת׳יו עמד לחזור הביתה ורציתי לקבל את פניו כמו שצריך. התגעגעתי אליו.
״אני צריכה לזוז. בעלי אמור לחזור היום מנסיעה״.
״אז בואי נחליף מספרים. אם אי פעם תרצי משחק חוזר״ ג׳מה מציעה ואנחנו מחליפות מספרים לפני שאני לוקחת את התיק שהבאתי והנחתי על אחד הספסלים ביציע וממהרת הביתה.
דאגתי שהוא יהיה נקי ומסודר לפני שיצאתי והזמנתי מצרכים שחיכו לי מחוץ לדלת כשהגעתי. לא ממש ידעתי לבשל אבל החלטתי להתאמץ היום. בשביל מאטי.
קודם כל נכנסתי להתקלח ואז לבשתי על עצמי שמלה. זו אולי היה טיפה מוגזם אבל רציתי להראות יפה בשבילו. השמלה הייתה שמלת מעטפת בצהוב בהיר שהזכירה לי שמש ואושר. אחר כך ניגשתי למטבח ועקבתי באדיקות אחר המתכון שלקחתי מהאינטרנט. עוף בתנור בזיגוג אסייתי ופירה חלק. לא הכל הלך חלק אבל בסופו של דבר הייתי מרוצה. עכשיו נשאר רק לחכות לו. הצעתי לאסוף אותו מהשדה אבל הוא הכריז שזה מיותר והוא מעדיף שאני לא אתיש את עצמי בנסיעה.
בזמן שחיכתי הדלקתי נרות ובחרתי לנו בקבוק יין. כשהוא נכנס בדלת כבר הייתי מוכנה להתקשר אליו מרוב שהתחלתי להיות חסרת סבלנות.
״מאטי!״ מצאתי את עצמי קופצת לזרועותיו.
למזלנו היו לו אינסטינקטים של ספורטאי מקצועי. אז הוא תפס אותי וסובב אותנו כמו בסרט קומדיה מטופש. החיים שלי היו עכשיו סרט קומדיה רומנטית מטופש. תודה לאל. תודה לך שהבאת אליי את מת׳יו.
״היי אשתי״ הוא חייך את החיוך הזהוב והממיס שלו.
״התגעגעתי אלייך. אל תעזוב אותי ככה שוב, מאטי״ חיבקתי אותו חזק וכל מה שהרגשתי זה שהלב שלי שלם שוב.
לא נרתעתי ולא חששתי. זה היה טבעי וטוב. כל כך טוב.
״בחיים לא, בלונדי״ הוא הבטיח.
הוא נישק אותי נשיקה מתוקה ומלאת געגוע. אוי היה לו טעם טוב וריח מדהים. ואז הוא הוריד אותי.
לא יכולתי להבחין בכך שהוא לבוש ממש יפה. בגדים יקרים מאוד. כשהלכנו לבקר את המשפחה שלו הוא גם התלבש בסגנון אבל אף פעם לא בבית. זה החמיא לו. לא יכלתי להכחיש. הסטייל נוטף העושר והסקסאפיל הזה.
״לכבוד מה התגנדרת?״ שאלתי והחלקתי את ידי על החולצה היפה שלו.
״היה איזה מפגש, משהו קטן. אבל דיי לדבר עליי... מה הריח הזה?״ הוא רחרח את האויר.
״הכנתי אוכל״ אמרתי בגאווה.
״באמת?״
״כן אבל אם יצא זוועה בבקשה אל תגיד כלום״ ביקשתי.
״מבטיח״ הוא הנהן.
״שב לשולחן אני אביא את האוכל״ הצבעתי אל פינת האוכל הערוכה להפליא. 
הבאתי מהמטבח את התבנית עם העוף ואת הקערה עם הפירה.
״זה נראה מדהים״ הוא חיכך את ידיו.
״אל תפתח ציפיות״ הזהרתי.
הוא מזג לשנינו. והצלחתי להפתיע את עצמי בפעם השניה היום. אהבתי לבשל, לבשל לבעלי. לראות אותו אוכל ואוהב את מה שהוא טועם.
״זה ממש ממש טעים״ הוא חייך בעונג.
״שמחה שאהבת״ גאווה גאתה בתוכי.
״אנחנו צריכים לקחת קורס בישול״ הוא הציע.
״רעיון טוב״ הסכמתי.
״אני אבדוק לנו על קורסים באיזור״ הוא לקח את ידי בידו.
״בסדר״ קולי רוטט אבל לא מהסיבות של פעם.
עכשיו עובר בי זרם חמים וגופי מגיב בחמימות למגעו.
הוא לוקח את ידי ומנשק אותה. אני מתקרבת אליו עם הכיסא. תוך שניות אני יושבת בחיקו ומנשקת אותו עמוק וחזק. הוא שומר את הידיים שלו בצדדים ואני כל כך מודה לו בליבי. הוא מכיר בגבולות שלי ומקפיד עליהם.
״פאק התגעגעתי אלייך״ הוא לוחש לצווארי לפני שהוא מנשק אותו בעדינות.
גופי מתחמם וקשר נעים מתחיל להיווצר בתחתית בטני.
״רוצה להעביר את זה לחדר השינה?״ אני לוחשת.
״את לא צריכה לבקש פעמיים, בייבי״ הוא הרים אותי בקלות ולקח אותי לחדר השינה.
דאגתי להחליף מצעים והחדר הדיף ריח נעים של ניקיון. הלב שלי הלם בקצב בבית החזה שלי.
״איך את רוצה לעשות את זה?״ הוא שאל ועיניו הכחולות הביטו בי בציפייה.
״ננסה בלי האזיקים״ הרגשתי את לחיי מתלהטות.
״בסדר. אבל אם תרגישי שזה יותר מידי או תרצי שנעצור תגידי פריז וזה ייגמר״ הוא הזכיר לי.
״בסדר״ הנהנתי.
הוא מיהר להוריד את החולצה המכופתרת שלו והניח אותה על השידה. השרירים הזהובים שלו כמו תמיד גרמו לי להביט עליו בהערצה עיוורת. הוא נשכב על המיטה וחיכה לצעד הבא שלי.
״אתה רוצה להוריד לי את השמלה?״
הוא זינק בלי להתמהמה לשניה מיותרת. צחוק נפלט מפי כשהוא סובב אותו לאחור והזיז את שערי. ואז הוא פתח את הרוכסן. לקחתי נשימה עמוקה כשהוא הוריד ממני את השמלה והשאיר אותי בתחתונים לבנים עם עיטורי תחרה וחזיה תואמת.
״הו... וואו...״ עיניו נפערו ושוטטו עליי בהערכה גלויה.
ונהנתי מזה. זה לא הפחיד אותי בכלל. זה... ריגש אותי.
״וואו, אה?״ חייכתי אליו.
״כן״ הוא שילב את זרועותיו על חזהו וראיתי שהוא מתאפק.
זה הרחיב לי את הלב והרטיב לי את התחתונים. תמיד מכבד. תמיד טוב אליי.
״תוריד את הנעליים והגרביים״ אמרתי.
הוא עשה כדבריי ואז אני ניגשתי אליו ופתחתי את החגורה ואת המכנס שלו. הוא נתן לי להפשיט אותו ונשאר בבוקסר. בוקסר שחור וצמוד של קלווין קליין. אני נשואה למישהו שיכל להיות פרזנטור שלהם. כל כך פאקינג טוב.
״עכשיו אתה יכול ללכת למיטה״ חייכתי חיוך מסנוור.
הוא מיד עשה כדברי ואני התמקמתי בחיקו. המקום האהוב עליי. מיד מצאתי את נקודת החיכוך. היינו זו על זה. הוא נישק אותי. ככל שהלחץ גאה וגאה הורדתי את החזייה ונגעתי בעצמי מנסה להקל על התחושה המכאיבה בגלל שהתקשו מהגירוי.
״בייבי?״ הוא גנח בזמן שרכבתי עליו בלי יכולת לעצור.
״אה?״ הראש שלי הסתחרר והגוף שלי בער.
״אני יכול לגעת בך? בציצי שלך?״
הנהנתי כי לא הצלחתי לדבר. לא ממש.
ברגע שידיו חפנו את שדיי המלאים גניחה ארוכה ארוכה יצאה מפי. אם חשבתי שהמגע שלי היה מטריף אז לא ידעתי מה זה מטריף. האצבעות שלו היו עבות ומחוספסות וידו חמה. הוא חפן את שדיי והם התאימו בדיוק מתאים לידיו. ואז הוא התחיל לשחק בפטמות שלי. מושך בעדינות ואז מלטף. גניחה ארוכה נמלטה מפי. התחככנו עוד ועוד. זה היה מושלם. כשהאורגזמה סחפה אותי הרגשתי גל נדיר של אושר. ואז מת׳יו תפס אותי והניח אותי על המיטה על הגב. הוא פיסק את רגליי בעדינות.
״אני יכול לאכול את הכוס שלך?״ תאווה נטפה מקולו.
הנהנתי ואז יבבתי כשפיו נצמד אליי דרך הבד של התחתון. עצמתי עיינים בחוזקה מנסה לנשום כמו שצריך. פיו היה עדין אך תקיף וכשהוא הזיז הצידה את הבד גל של עונג חום הטביע אותי. והוא אכל אותי כאילו הייתי הסעודה האחרונה והוא גבר מורעב שלא אכל חודשים. פיו ושפתיו היו סוערים ויסודיים. הוא לא עצר כשצרחתי את שמו ותפסתי את ראשו מצמידה את פיו אליי. רכבתי עליו ולקחתי כל מה שרציתי. הוא נתן לי הכל. עד שהתפרקתי בצרחה.
״את הדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי״ הוא לחש ואז העביר את לשונו על הכוס שלי בעונג.
אני לא הצלחתי לדבר. רק חייכתי. אני מתחילה להתגבר, לחיות, להיות אני שתמיד רציתי להיות. והכל בזכות הדבר היחיד שלא צפיתי לבואו מעולם.