9

11 1 0
                                    

היום אני נפגשת שוב עם יובל, הפעם אני בוחרת להתלבש מעט שונה. אני בוחרת חצאית מיני שחורה עם חולצה מכופתרת שחורה, נעלי עקב גבוהות אדומות ואני מתאפרת בצורה עדינה אך בסוף מוסיפה אודם אדום. אני עומדת מול המראה ומתלבטת אם זה מתאים או לא, סה"כ זה נראה מחויט אבל באותה מידה סקסי. אני מחליטה ללכת על זה ויוצאת מהבית.

אני מגיעה למשרד, "בוקר טוב קארן מה נשמע?" אני שומעת את רביד מאחוריי. "בוקר טוב גם לך מה חדש?" אני שואלת.

"בדרך לפגישת סטטוס עם סטיב, לספר לו שהכל מתקדם מעבר למצופה ושהעשייה שיש בשבועות האחרונים לא דומה לשום דבר ממה שהכרנו עד היום, אין ספק שמעבר לכישרון וערך מוסף, הבאת גם הרבה מזל" אני בשוק מהדרך שבה הוא בחר לנסח את הדברים. "רביד גרמת לי להסמיק על הבוקר עם כל המחמאות האלו" אני מחייכת. "מה ששלך שלך, שיהיה לך יום טוב" רביד ממשיך ומתרחק ממני.

אני נכנסת למשרד פותחת את המחשב ומתחילה לעבור על המיילים. רווית נכנסת ללא הודעה מראש "וואוו קארן את נראית מדהים היום, לא נעים לי להגיד לך אבל את סקסית בטירוף עם הנעלי עקב והאודם האדום".

"רווית, תרגיעי בסה"כ אודם אדום" אני מרגיעה. "בסדר תמשיכי להגיד את זה לעצמך, מעניין איך האנשים שאת נפגשת איתם היום יגיבו לזה" אני מייד מרימה את עיניי לפגוש אותה, יש מצב שהיא מקשרת את הלבוש שלי לפגישה עם יובל. "מה הקשר?" אני שואלת אותה.

"סתם אני צוחקת אתך, את נראית כל כך טוב היום שיהיה לך פשוט היום להשיג כל מה שתרצי" היא צוחקת מהבדיחה של עצמה ואני מעט נרגעת ועדיין מקווה שהיא צודקת בדבריה.

כאשר אני עוברת על המיילים אני נתקלת במייל מרונית, ובו היא מעדכנת ששוחחה עם רומי ועדכנה אותה שהיא מחויבת לדווח לי על המקרה ושאני מיודעת ושרומי התביישה מכך אבל מבחינתה אני יכולה לדבר איתה במידה ואני רוצה.

הטלפון מצלצל "קארן, באו לקחת לך את הרכב לבדיקה, מחכים לך בלובי, את רוצה שאני ארד לתת להם את המפתחות?" רווית שואלת.

"מה פתאום!? אני ארד תגידי להם כמה דקות אני מגיעה" לא יאמן שהרכב נמצא אצלי פחות מחודש וכבר ישנה בעיה במולטימדיה. אבל יצא לי טוב שיש לי סיבה מוצדקת להגיע ללובי זו תיראה פגישה מקרית עם רומי. אני לוקחת את המפתחות ויורדת ללובי.

בלובי אני פוגשת את הקצין רכב הוא מברך אותי לשלום לוקח ממני את המפתחות מבין את הבעיה ומבטיח לי שתוך שעתיים שלוש הרכב יחזור. אני מודה לו על השירות המהיר. אני מסיימת איתו ורואה את רומי מגיעה לעמדת הקבלה היא פוגשת בעיניי ומורידה ישר את מבטה.

"הי רומי מה שלומך?" אני מתחילה בשיחה. "הכל בסדר גב' דרור, מה שלומך את?" אני מרגישה את האי נוחות שוב בקולה. "הכל מצוין, קוראים לי קארן, בבקשה" אני מתקרבת אליה ונכנסת אליה לעמדת הקבלה. "רומי בבקשה אל תתביישי ממני, באותו יום שנפגשנו לפני ההתכנסות חיפשתי אותך באולם ולא היית". אני רואה את הבעת הפליאה על פניה, אני עוצרת "רומי, קרה משהו?" אני שואלת.

תמיד בליביWhere stories live. Discover now