אני מתעוררת במיטתו ומרגישה את חיבוקו הוא כל כך נוכח וכל כך אוהב אני נזכרת במילותיו ומילותיי ליל אמש ונבהלת, אני אמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא מיד השיב לי שגם הוא אוהב אותי, האם זה היה אמיתי או שחלמתי?
אני מסתובבת אליו ורואה את פניו היפות ישנות ורגועות. אני מוצפת בכל כך הרבה תחושות שלא הכרתי עד היום אני אוהבת אותו בעוצמה שלא הכרתי והמחשבה להניח לזה לטובת ילד עם זיו הורגת אותי מבפנים איך אני יכולה לעשות כזה דבר. הלב שלי ישבר לרסיסים מצד שני אקבל את הדבר הגדול שיותר שאני רוצה, יובל עוד צעיר כדי שנוכל להיות יחד ולהביא ילד. הוא רוצה קריירה זה החלום שלו הוא שיתף אותי בכך אתמול, סך הכל זה הגיוני, הוא לא נמצא במקום של זיו שכבר ביסס את מעמדו וכעת הוא פנוי לכך.
אני לא יכולה לבקש ממנו כזה דבר זו תהיה אנוכיות מצידי, אני צריכה למצוא את הדרך לקדם את יובל למטרותיו ואני אגשים את חלומי עם זיו. אין ברירה אחרת.
"בוקר טוב יפה שלי למה יורדות לך דמעות?" אני רואה בהלה בעיניו.
"אלו דמעות של אושר מלקום בבוקר לצידך ולהרגיש את כל מה שאני מרגישה וההרגשה טבעית לגמרי אני נזכרת בליל אמש ולמרות כל מה שנאמר בנינו אתמול בלילה שאמור להלחיץ אותנו זה לא מלחיץ אותי אלא נראה לי טבעי לחלוטין"
"אני מבין למה את מתכוונת כי גם אני מרגיש בדיוק אותו הדבר ואני לא יכול שלא לרצות לקחת את זה צעד אחד קדימה" הוא מתקרב אל פניי "קארן יש אנשים שלא חווים את מה שאנחנו מרגישים עכשיו כל חייהם, ואנחנו כן.
בואי ננסה להיות ביחד, אני רוצה שתהיי רק שלי". הוא מחבק אותי ואני לא מסוגלת יותר להכיל ומתחילה לבכות הוא מנסה להתרחק ממני אך אני לא מאפשרת לו סערת הרגשות שיש לי כרגע מציפה אותי ואני לא יכולה לחלוק איתו את כל מה שעובר עליי.
"יובל תן לזמן לעשות את שלו בוא לא נמהר להתקדם אנחנו מרגישים אותו הדבר ונהנים מזה בוא ניתן לזה את הזמן" הוא מהנהן בלי לומר מילה לוקח אותי אליו ומחבק אותי חזק ואני מבינה שבמצב הזה אני צריכה לקחת את האחריות על שנינו ולוודא ששנינו מקבלים את מה שאנחנו רוצים הוא יקבל תפקיד וקריירה שמגיעה לו ואני תינוק שלי.
אנחנו קמים ומתארגנים ללכת לעבודה אך ההבדל בין היום לכל יום אחר זה שאנחנו עושים הכל יחד, מצחצחים שיניים, מתקלחים יחד מתלבשים יחד אני מתאפרת והוא מסתכל עליי ולבסוף שותים יחד את הקפה של הבוקר וכל אחד נוסע במכוניתו למשרד.
בדרך אני מעקלת את הדברים ואת אירועי אמש עד שהמחשבה שלי נקטעת כשנכנסת שיחה לנייד מרונית.
"הי רונית מה קורה ?" אני שואלת
"הי קארן בוקר טוב, רציתי לעדכן אותך שרווית ילדה אתמול בלילה היא עדכנה אותי הבוקר, אני מתכוונת לקפוץ אליה עכשיו לפני שאגיע לעבודה" לא סתם הכל קורה לי דווקא עכשיו. לכל דבר יש סיבה. בלי לחשוב פעמיים אני שואלת "איפה היא מאושפזת אצטרף אלייך" רונית מעדכנת אותי בבי"ח ובכל שאר הפרטים ואנחנו קובעות להיפגש בכניסה למחלקה. כל הדרך לשם אני לא מפסיקה לחשוב על המקריות של הדברים. איך כל הסיטואציה קורית לי עכשיו. יש כנראה משהו שמישהו שם למעלה רוצה להגיד לי וזה די ברור לי מה.
YOU ARE READING
תמיד בליבי
Romance״תמיד בליבי" הוא רומן ארוטי מלא תשוקה, אהבה ואמביציה, החושף את עולמה הפנימי והמקצועי של אישה צעירה וחזקה, שמוכנה להיאבק על חלומותיה ועל האהבה שלה. קארן דרור, אישה צעירה ונחושה, נועזת ושאפתנית, מגשימה את חלומה כאשר היא מתמנה למנכ"לית של חברה מובילה...
