27

6 1 0
                                    

אני פוקחת את עיניי. הבוקר הגיע. אני מסתובבת ורואה כי המיטה ריקה.

הבית שקט "זיו אתה בבית?" אני צועקת.

"כן חמודה בדיוק אני אוסף את הדברים לצאת לא רציתי להעיר אותך" הוא עולה לחדר השינה ומתקרב אליי נותן לי נשיקה בלחי "בוקר טוב לך, עוד מוקדם בשבילך תמשיכי לישון"

"כבר התעוררתי, למה אתה יוצא מוקדם כל כך?" אני מתחילה להבין שגם הוא צריך זמן לעצמו לעכל את כל מה שעובר עליו והוא לא רוצה להעיק עליי.

"יש לי טיסה שהוקדמה לא רוצה לאחר, יום ראשון נפגש, שיהיה לך סופ"ש נעים בלעדיי ותחשבי בנחת ובלי לחץ, תעשי רק מה שיגרום לך להיות מאושרת זה העיקר" אני קמה לחבק אותו ומבינה שאין סיכוי שאוכל לעזוב אותו הוא כל כך טוב אליי ואוהב אותי.

"מתוקה הכל בסדר אני יכול לקבל הכל תחשבי ונתעדכן שבוע הבא" הוא מתרחק ממני נותן לי נשיקה נוספת ויוצא מהחדר "ביי אעדכן שאנחת" אני שומעת אותו יורד במדרגות והדלת נסגרת אחריו.

יש לי סופ"ש ארוך לבד אני צריכה לקבל את אחת ההחלטות החשובות בחיי והדבר היחיד שיש לי בראש הוא שיש לי ערבים פנויים לבלות עם יובל.

אני קמה מהמיטה ומתארגנת לעבודה אני בוחרת היום בשמלה שחורה איפור עדין ואודם אדום, מביטה במראה הכל מסתדר יחד לוקחת את המפתחות ויוצאת לדרך.

אני מגיעה למשרד השעה מוקדמת יחסית אין הרבה אנשים בחברה בשעה כזאת הצעירים של היום לא אנשים של בוקר הם מעדיפים להגיע בתשע עשר ולצאת בערב מהמשרד.

אני שומעת רעשים ורואה את רומי בעמדת המזכירות ליד חדרי, שכחתי שהיום היא מתחילה אצלי. הפנים שלה נראות מצוין אין ספק שגם האיפור מסתיר את השרידים האחרונים היא נראית ממש טוב.

"בוקר טוב לך רומי, מתי הגעת למשרד? חשבתי שאני אהיה פה ראשונה" אני מחייכת אליה.

"הקדמתי קצת על מנת שאוכל לארגן את המקום שלי ולהבין מה קורה פה בעמדה" היא מחייכת אליי ומורידה את עיניה.

"קארן רציתי להגיד לך המון תודה על כל מה שאת עושה בשבילי זה לא מובן מאליו ואני אוקיר לך תודה על כך עד סוף חיי"

"עד סוף חייך אני מקווה שיהיה לך הרבה דברים אחרים לעשות חוץ מלזכור אותי, אני לא עושה משהו מיוחד יש לי משרה פנויה את מתאימה לה באופן זמני עד שיתפנה מקום במשרה שתהיה מתאימה לך ובשבילי זה מצוין, הדרך היחידה שאת יכולה להודות לי היא להראות לי שאת מתחילה בחיים חדשים ובריאים יותר עבורך ושאת מאושרת" אני מתקרבת אליה ומחבקת אותה אליי. הרגשות שיש לי אליה מוזרים לי אני מרגישה כאילו היא אחותי הקטנה ואני צריכה לשמור עליה ואני מרגישה שאני עושה הכל באהבה ולא כי אני צריכה.

"תודה רבה קארן, באמת תודה" היא מחזקת את החיבוק אליי ומרפה מיד.

"רומי אני הולכת למשרד שלי להתעורר בינתיים תארגני את העמדה שלך ושתסיימי כנסי אליי ונתחיל בחפיפה, ברוכה הבאה ושיהיה לנו בהצלחה"

אני נכנסת לחדרי מניחה את התיק ויוצאת להכין לי נס, המשרד ממש שומם והשעה שמונה בבוקר, אני חוזרת לחדרי סוגרת את הדלת מפנה את הכיסא לכיוון החלון שמשקיף לים ונהנית מהנוף.

הראש שלי כל כך מבולבל, מצד אחד זיו רוצה ילד הדבר שאני הכי רוצה בעולם ואני יודעת שזיו יהיה אב למופת כפי שתיכננו תמיד אבל עכשיו נכנס לתמונה גם יובל כמו משב רוח מרענן לחיי וכל מה שתיכננתי ירד לטמיון ובמקום זה קיבלתי סקס מענג רגשות ופתיחות שלא הכרתי עד היום, מה עליי לעשות עכשיו. זאת גם יכולה להיות האופציה שיש לי לעזוב את זיו ולהמשיך את חיי עם יובל. אני לא מאמינה שאני חושבת על זה, אני בכלל לא יודעת מה הוא מרגיש אליי וכבר מתכננת לו את החיים איתי. אין לי מושג מה לעשות עם עצמי.

הדפיקות בדלת מחזירות אותי למציאות ואני מחליטה להניח לנושא הזה כעת ולחשוב עליו בהמשך.

"אמרת לי לבוא אלייך לחפיפה" פניה של רומי מציצות מהדלת.

"כן בטח כנסי" אני משיבה לה והיא נכנסת לחדרי יושבת מולי ומחכה לי שאתחיל.

אני עוברת איתה על כל הנושאים שהיא יכולה לעזור לי בהם אני מראה לה את הנתונים במחשב שולחת לה מס' קבצים כדי שתוכל להמשיך את הפעילות משם, מסבירה לה מעט על תיאומי הפגישות במשרד ובחוץ עושה רושם שהיא קולטת מאוד מהר רושמת כל דבר ובסיום היא פונה אליי "קארן אעשה הכל כאן כדי להוכיח לך שעשית בחירה נכונה שנתת לי את האפשרות לעבוד אצלך".

"אין לך מה להוכיח מהשיחה בנינו עכשיו כבר הבנתי את זה, רומי יש לך הרבה מה להציע מעבר מלהיות מזכירה שלי זו רק משרת בניים כדי להגיע למשרה המתאימה לך והיא מתאימה לך בגלל הכישורים שלך ולא רק בגלל שאת נחמדה, גם בגלל זה" אני מחייכת אליה והיא משיבה לי חיוך מבויש ועונה "תודה רבה על התמיכה והאמון, שיהיה לך יום טוב אני אחזור לעמדה ואתחיל במשימות" היא צועדת לדלת וכאשר היא באה לפתוח אותה היא נפתחת ויובל נעמד מולה.

"בוקר טוב למזכירה החדשה של המנכ"לית, לא ידעתי שאת מתחילה היום" הוא מחבק אותה אליו והיא נענית לו מייד. מיותר להגיד שהחיבוק גובה ממני מחיר יקר אבל אני מדחיקה את ההרגשה.

"כן התחלתי היום, הרגע סיימתי לעבור עם קארן על כמה נושאים מקווה שיהיה בסדר"

"אני בטוח שיהיה בסדר, איתך לא יכול להיות אחרת, תעדכני אותי אם היא מעבידה אותך קשה מדי אולי אוכל לעזור לך במשהו" הוא קורץ לה הוא נכנס לחדר והיא יוצאת ממנו, הוא סוגר אחריו את הדלת וצועד לקראתי.

"בוקר טוב לך יפיפיה שלי, מה קרה השכמת מוקדם כל כך? לא הבנתי מי נמצא בחדר שלך בשעה כזאת?" הוא מגיע אליי ונושק לי על שפתיי אני מחזירה לו נשיקה מהירה. "זיו נסע היום לחו"ל עד יום ראשון הבא אז קמתי מוקדם" אני רואה את ההבעה על פניו ואז עיניו מאירות אליי. "זה אומר שיש מצב שתבואי לישון אצלי בזמן הזה ונוכל להנות יותר אחד מהשני" אני מסתכלת בעיניו יודעת שאני צריכה לומר לא ואני צריכה להשקיע את הזמן במחשבה על הנושא העצום שזיו הביא לשולחן אך אני לא יכולה להתנגד לעיניים המקסימות האלו שמסתכלות עליי ומחכות לתשובה "כן אפשר".

הוא מחבק אותי אליו "איזה כיף אני אצא מוקדם היום אכין את הבית עבורך, אזמין לנו ארוחת ערב ואדאג לכל השאר" אני רואה איך הראש שלו עובד ומארגן דברים נוספים בראש הוא ממהר לנשק אותי שוב 

"נדבר בהמשך.  ביי יפה שלי " הוא יוצא מהחדר.

תמיד בליביWhere stories live. Discover now