רותם נותרה פעורת פה. אחרי מה שסיפרתי לה לפני כמה רגעים, לא נשאר יותר מידי מה להגיב. היא התקרבה אליי בחיכוך עם מיטת החדר וחיבקה אותי בחום, ולאחר כמה שניות אחדות השתחררה. אני חייבת להודות, זה ניחם אותי.
"אף פעם לא רבנו כל כך הרבה". דיווחתי באכזבה והיא הנהנה בהסכמה.
"אני חושבת שהוא לוקח את זה יותר מידי קשה". הביעה והשפלתי את ראשי, לא מאמינה שאנחנו מדברות על דור, החבר שלי, הנער הכי ביישן ונבון שאני מכירה.
"מה את מציעה לי?" שאלתי, מתכוונת לעניין עם סער ודור, ובעיקר לסער. כלומר, אני אצטרך להתרחק ממנו? עד שהכרתי אותו, את הבן אדם השובב והמסתורי הזה?
"דבר ראשון, אסור לך להיות עצובה. תחייכי, אני בטוחה שדור יבין בזמן הקרוב שהוא מפספס אותך". אמרה ותפסה בכתפיי על מנת שאקשיב ואתרכז במילותיה.
"אוקי". אישרתי לה להמשיך וכך עשתה.
"דבר שני, תנסי לתפוס קצת מרחק משניהם, כשאת קרובה לשניהם במקביל זה עושה אותך ממורמרת, ואני לא אוהבת אותך ממורמרת". חייכתי אל פניה והיא חייכה גם היא, אני כל כך אוהבת אותה.
"למה את לא אוהבת אותי ממורמרת?" צחקקתי, ברצון לשמוע תשובה מחמיאה.
"משעמם איתך". הודתה בכנות רבה וגיחכתי בעלבון מזויף.
"תשמרי על החיוך הזה, תעשי לי טובה". ביקשה, או שיותר קבעה, והנהנתי.
"מה עוד את מציעה?" הסתקרנתי והיא החליפה את פרצופה לחושב.
"תנסי להתעסק בדברים אחרים, לא רק חיי האהבה שלך". הרימה את גבותיה כרמיזה.
"מה את רומזת, שאני צריכה להתעסק בך?" שאלתי בשובבות והיא הגדילה את חיוכה היפה. למען האמת, רותם ממש יפה. וכשהיא מחייכת, וואו, זכוכיות נשברות.
"בי ובחיי האהבה שלי". חרצה במבוכה קלה וישר עלתה בראשי תמונה של כפיר וצליל ביחד מהטיול החודשי. מסתבר שזה באמת רציני, רותם מאוהבת בכפיר!
"את מתכוונת לכפיר?" וידאתי בספק. בליבי ידעתי שזה כפיר.
"כבר הספקת לשכוח? שלשום סיפרתי לך". חייכה ברוך וסחפה גם אותי לחיוך, מה אעשה אם לא אחייך? עדיף שאשתוק. אוף, כבר הרבה זמן שאני מקווה בשביל רותם שתצליח למצוא אהבה, ושהאהבה תמצא אותה גם. בינתיים, זה נראה שהיא רק מצאה אהבה. כפיר כל כך חמוד, אני מבינה למה היא התאהבה בו. הוא חמוד, רגיש, מצחיק, אכפתי, וגם חתיך. תמיד היה ידוע שאני מתה על הבלורית הכהה הזו שלו.
"בקיצור, את עוזרת לי איתו?" שאלה בציפייה לשמוע תשובה חיובית אחרי הכל.
"מה את מתכננת לעשות?" השבתי מבלי להסכים לשאלתה.
"לא יודעת". נאנחה בייאוש עצבני. "למה אהבה צריכה להיות כזאת מסובכת?"
"ספרי לי על זה". חייכתי בצדדיות בעייפות, והיא חייכה גם היא כמוני.
"אי אפשר שזה יהיה כמו באגדות?" התעקשה באותה הנימה וכיווצתי את גבותיי.
"את רוצה שמכשפה תרעיל אותך עם תפוח?" גיחכתי בכעס על המצב. רותם צודקת, למה אהבה צריכה להיות דבר כל כך מסובך?
"בשביל אהבה אני אעשה הכל". בישרה בהגזמה וצחקתי.
"זה היה משפט של נואשים". ציינתי בחיוך ונשענתי אחורה על הקיר הקשיח.
"אז תקראי לי נואשת". אמרה בפרצוף מדוכדך, וכנראה שאמיתי. יכולתי לזהות מתי החברה הכי טובה שלי מדוכדכת.
"בואי נקים מועדון של נואשות לאהבה". צחקקתי וסימנתי בידי את לוגו השלט, מרחיבה את אצבעותיי ומציירת איתן על האוויר את סמל המועדון.
"שתקי, יש לך את דור". רגזה והכתה בפשטות את ירכי שהייתה צמודה לה.
"ממש", מלמלתי בתסכול, "אני בספק אם הוא לא ייפרד ממני בקרוב".
"אז יש לך את סער". התחלפה באדישות וצחקתי.
"סער? הבן אדם הכי דפוק ביקום".
"למה? הוא חמוד דווקא". הביעה ושתקתי. למען האמת, רותם צדקה, סער באמת חמוד. אבל הוא לא רק חמוד, הוא עוד הרבה דברים שלא בהכרח טובים.
"כן, הוא חמוד". הצדקתי תוך שאני שוקעת במחשבות על סער. הוא ממש חמוד דווקא. אני חושבת שאני מתחילה ל... אין מצב.
"נו, את רואה? יום- יומיים והוא שלך". חייכה בשעשוע והנפתי עליה את הכרית שמיקמתי בין שתי ידיי.
"מפגרת, אני ודור עדיין ביחד". הקנטתי והיא משכה בכתפייה.
"אז תזרקי אותו, סער יותר חתיך".
"ועכשיו ברצינות", התקשיתי והיא עיקמה פנים, "אני עדיין אוהבת את דור".
"עדיין". חזרה על המילה בהבלטה.
"אני ממש לא מתכוונת להיפרד ממנו". המשכתי, מתעלמת ממילתה האחרונה.
"אף אחד לא הבטיח לך שהוא לא מתכוון להיפרד ממך". הבהירה בשעשוע והזעפתי את פניי.
"זה לא מצחיק". פלטתי באדישות והיא הרימה את ידיה בגובה הכתפיים.
"מצטערת". קימטה את מצחה והבטתי בה בפיוס, מסמנת לה שהכל בסדר.
"בקיצור, אני ממש אבודה בנוגע לכפיר". זרקה לאחר שתיקה ארוכה של מחשבות מצד שתינו, מחשבות לא הכי חיוביות.
"אני אנסה לעזור לך כמה שיותר". הבטחתי, משתדלת בכל כוחי לשמח אותה.
"תודה, אבל כרגע לא עולה לי ממש רעיון". הצהירה ופלטה אנחת דיכאון.
"אל תדאגי". הטלתי את ידי על כתפה והיא חייכה לעברי. "את עוד תראי שנגרום לו להתאהב בך".
-----------
20 דירוגים ו 10 תגובות וממשיכה :)))
תודה לכן על הכל, אוהבת אתכן מאוד! ותודה על מעל 5K קריאות!
ואם תגיעו ל 70 דירוגים בפרק הראשון, אעלה שני פרקים ברציפות ^-^
YOU ARE READING
Love in camping
Teen Fiction"תעשי חיים במחנה שלך". אמר בעליזות ונופף בידו. "ותהני עם דור". הוסיף לאיחוליו. "טוב". אמרתי כמעט בלחש והוא הסתובב לפסוע אל המבנה. הוא הלך והמשכתי לצפות בו, מוציא סיגריה מהקופסה ומדליק אותה. באותו הרגע, הדמעות זלגו באיטיות אחת אחרי השנייה, בזמן שהוא...
