אד גון היה איש עסקים רגיל, נשוי עם שלושה ילדים וכלב אוהב בבית, החיים שלו היו טובים - באותם ימים העסק שלו הצליח, הייתה לו משפחה אוהבת ותומכת, קולגות וחברים. העתיד נראה ורוד לאד גון.
ערב קיצי אחד, בשמיני ליולי אלפיים ושמונה אד גון חזר מהמשרד שלו הביתה, השעה הייתה תשע בערב, קצת יותר מאוחר מהשעה הרגילה שבה הוא חוזר הביתה. אד החליט לקחת את המסלול הארוך, אותו מסלול שהיה עושה מהבית ספר היסודי שלו ועד הבית שבו הוא גר עוד מילדותו, בית סבו המנוח. אד יצא מהמשרד שלו והלך דרך הרחובות שהובילו אל בית הספר שבו למד כילד, דרך הספרייה והבריכה ועד למגרש הכדורסל שבו הוא עדיין מחשק עם חברים כל יום חמישי בערב.
כשהגיע אד אל מגרש הכדורסל הוא התקדם אל עבר הברזיה, הניח את התיק שלו, כופף את גבו אל עבר פתח המים ולחץ על הכפתור, אבל מים לא יצאו מתוך הפתח. "מוזר, היא עוד עבדה שבוע שעבר...", חשב לעצמו אד. הוא לחץ בשנית על הכפתור והמים החלו לנבוע מתוך פתח יציאה קטן המכוסה בכיפת מתכת מחולקת לארבעה חלקים. מראה המים הזורמים גרם לאד לחשוב, "את אף פעם לא מאכזבת בסופו של דבר."
הוא החל ללגום מן המים ואז הוא שמע קול לא מוכר מאחוריו, "סוף סוף הגעת, אדי.. חה חה חה חה"
אד שנבהל מהקול של האדם הזר שקורא בשמו ונחנק באותו הרגע מן המים, הקול שקרא בשמו אמר למראה הגבר הנחנק, "תן לי לעזור לך עם זה, אדי ילדי"
עוד לפני שאד הספיק להגיב, ננעצה בידו סכין שסובבה בבשרו והוא החל לגעור ולצרוח מכאב., האדם שהיה מאחוריו מיד תפס את הצווארון של הג'קט היקר של אד, סיבב אותו אל עצמו ואמר, "נעים לפגוש אותך פנים מול פנים סוף סוף"
אד מיד זיהה את המסכה שעטה התוקף שלו, מסכה שחורה עם שתי חורים לעיניים וחיוך רחב מלא שיניים חדות מצויר עליה. המסכה הזאת הופיעה הרבה פעמים בחדשות בזמן האחרון. האדם מאחורי המסכה היה איש לא ידוע שכונה "גרינינג" על שם החיוך שעל מסכתו.
אד תפס את ידו הפצועה וניסה לבעוט בגרינינג שפשוט קפץ אחורה וציחקק לו, אד צעק לעבר התוקף שלו, "אתה יודע מה יקרה לך ברגע שיגלו שפגעת בי, אה, פסיכופט?!"
האיש נעצר במקומו, השתתק, ואז חזר לכיוונו של אד - הוא תפס בידו הבריאה כשאיש העסקים מנסה להתנגד לו ואמר בקול שנשמע מעט עצבני, "למה כל בני האדם כל כך צפויים? תגיד לי, אדי. תגיד לי למה אתם כולכם מסרבים להאמין שעבדו עליכם, מה מוביל אותכם שתצליחו להיחלץ ממצב של מוות בטוח? למה אתם מעזים בכלל להגיב כמו שאתה מגיב לאדם שעומד לשחוט אותך כמו החזיר שאתה, אה? תאמר לי".
ברגע שסיים לדבר האיש הוא הצמיד את ידו הבריאה של אד לצד השני של הברזיה ביד אחת וביד השנייה הוא שלף סכין זהה בדיוק לסכין הראשונה ותקע אותה בתוך ידו השנייה של אד. אד החל שוב לצרוח מכאבים. הכאב היה כל כך פתאומי וכל כך חד שאד החליק מרגליו ונפל על ברכיו. אד החל לבכות ומלמל משהו לא ברור בבכי שלו.
YOU ARE READING
00:00 ומעלה - אימה
Horror*אזהרה* ספר זה מכיל קטעים מטרידים, מפחידים, ומעוררי צמרמורת אשר עלולים לגרום לבחילות, התקפי חרדה, סיוטים ודיכאון. הקריאה הינה על אחריותכם בלבד. קריפיפסטות, צ'יסבטים, סיפורי אימה, תאוריות. קרדיט ל- AmoraTheEnchantres על הכריכה הקריפית