00:00 ומעלה - אימה

אז.. כן, אני לא עושה סמים יותר

אני מתכוון, אף פעם לא הייתי מכור כבד, או משהו. לא עשיתי הירואין, או מת'.
ניסיתי קראק קוקאין פעם, זה היה... כן. אבל הייתי נקי לשמונה חודשים בין זה עד שאדי, חבר ותיק שלי, הציג בפני משהו שנקרא K3 ובניגוד לשיקול הדעת שלי, הסכמתי להצעה.

"שמעת על הK2, אחי?" הוא אמר, כבר אז היה מסטול.
"חריף, כע. וויד סינטטי."
"טוב אז תקשיב, גבר." ונשען לאחור
מצמצתי. הסתכלתי על טוד, חבר משותף שלנו, ואז בחזרה לאד, "להקשיב... למה?"
"מה?"
"אתה אמרת 'טוב תקשיב, גבר,' ואז פשוט התנתקת למקום אחר."
"הו, על מה בדיוק דיברנו?"
"K3."
"אה, נכון, נכון. שמעת על הK2?"
"כן. בדיוק אמרת את זה."
הוא רכן אלי. "אז, תקשיב, גבר. החרא הזה זה כמו K2 רק משופר. משם השם K4."
"חשבתי שאמרת שזה K3."
טוד התפרץ. "אוקי. תתעלם ממנו. הוא לא כאן. זה לא איזה משהו סינטטי, קוו(קיצור לקווין). זה משהו חדש."
"אז למה הוא קרא לזה K4?"
"K3."
"אז, למה הוא קרא לזה K3?"
"הוא קורא לזה ככה כי זה מזכיר לו תסטלה החריפה, או משהו בסגנון. אבל החרא הזה זה כמו, ברמה אחרת. וזה לא קאנביס מהונדס בכלל."
זזתי באי נוחות בכיסא. "אוקי. אני לא... אני מתכוון, אתה זוכר מה קרה שנה שעברה, כן?"
"כן, כן, לא. אני שומר עליך. אבל, תקשיב - עשיתי תחרא הזה כבר ארבע פעמים. עוד לא היה לי טריפ רע אפילו פעם אחת. פעם ראשונה אני כזה, הייתי מסטול מהתחת, שום דבר לא נראה הגיוני. בפעם השניה הייתי כמו אסטרונאוט, אחי. אני חושב שראיתי מה יש מחוץ ליקום."
"אוקי. מה יש מחוץ ליקום?"
"אמרתי שראיתי את זה, לא שאני זוכר את זה. אבל זה היה פראי."
הייתי כבר חם על הרעיון. "כמה זמן הסטלה משפיעה?"
"זה תלוי במכה, ובאיכות." הוא הרים שקית קטנה של כדורים. "אבל אתה מכיר אותי אחי. אני משיג רק את ההכי טובים."
מאפין, הכלבה שלו, נהמה מהצד השני של החדר.
"מאפין! הי! ארצה, ילדה."
"היא... הכל טוב איתה?
"היא בסדר, אחי," טוד אמר.
"היא בסדר, אחיי," אדי חזר אחריו. ואז התחיל לצחוק.
"הוא על הדבר הזה עכשיו?"
"לקח את זה בדיוק לפני שהגעת. אני רציתי שיהיה מישהו מספיק סאחי בשביל שיסביר לך את זה."
"תודה?"
"תודה לעצמך בנאדם, אתה עומד לעוף," אדי אמר. ואז חזר לצחוק.
"תודה, אד."
טוד שם את הגלולה בפה. עשיתי אותו דבר. אחרי רגע, הוא שאל, "איך אתה מרגיש?"

"אני? בסדר. כמה זמן לוקח עד שזה מכה?"
הוא חייך.
"אתה אמור להרגיש את זה כל רגע, אח שלי."

מאפין התחילה לנהום שוב. טוד מחה כף. "מאפין! שקט, ילדה, נו כבר."

הבטתי בה, היא עמדה במלונה שלה, חושפת שיניים. השיער בגב שלה סמר.
"אני לא חושב שהיא בסדר, בנאדם."

"היא בסדר. אד, הכל טוב?"

הפנתי את מבטי. אדי היה עם הפנים לכריות הספה. הוא כבר לא צחק. הוא רעד.

אמרתי, "עומד להיות לנו קר או משהו?

"לי כרגיל לא," טוד אמר. "כל סטלה אחרת, וכל אדם שונה. כל מה שאני יודע זה, שזה פאקינג כיף."