3:15

592 39 24
                                    

מאט צעד לאיטו ברחוב השקט.
שעות הדימדומים היו השעות האהובות עליו, השקט והחושך עשה לו לבד, מעט מפחיד, אבל בעיקר ריק.
ריקנות שהתפשטה לו מהלב מעלה מעלה אל הראש,תחושה שהגוף שלו מאבד כל הקשר לנפש הקטנה שלו.
הוא היה עושה את זה הרבה, מתגנב כל ערב אל מחוץ לביתו עם הסווצ'רט והכפכפים ומסתובב באזור שהוא גר בו, וכל פעם שהוא יצא הוא החל לצעוד ברחוב הארוך והשקט שנמצא ליד ביתו.

צעד אחר צעד גופו מתנתק מנפשו, צעד אחר צעד מוחו הופך לגוש בשר חסר יעילות, וכשזה קורה גופו מתחיל לרעוד עניו מסתובבות לתוך גולגולתו ונשארים רק פסים אדומים לבנים במקום אישונים, פיו נפתח ויוצר עיוותים וידיו נסגרות לאגרוף חזק, גופו תמיד מפסיק בהפתעה ומאט חוזר לצעוד לאט ברחוב.

בשלב הזה גופו גורר אחריו את נפשו בצורה מכאנית אל עבר הבית הקרוב, הוא משליך את ידו אל עבר החלון ומנפץ אותו

מרי הייתה על המחשב בחדר העבודה והתעסקה בשיעור הבא שתלמד בבית ספר שחינכה בו, כשהחלון התנפץ היא ישבה עם אוזניות בקומה העליונה.

גופו של מאט עלה במדרגות והתקדם במסדרון, הוא נכנס לחדר התינוקות הוא התקדם אל הלול של הפעוט, התינוק אוטומטית החל לבכות.

-הפנס במכשיר הילדים היבהב וסימן למרי שמייקל התעורר, כשהגיעה לחדרו ראתה ילד צעיר בז'קט עם מבט חסר הבעה על פניו מנסה לכרסם משהו, היא שמעה את מייקל בוכה בקול רם

"מי אתה?! למה אתה נמצא לי בבית!"
מרי הדליקה את האור וצרחה את נפשה, הילד האדיש תולש בשיניו חתיכות בשר ורוד מגופו של ילדה הקטן, על הרצפה הייתה שלולית דם שנזלה עד לכפות רגליה של מרי. לפתע החלה להכיר בסיטואציה ורצה אל עבר הילד מוכנה להכות, כשניסתה להכות אותו באגרופה הילד פשוט זז הצידה ונתן לה להתרסק על הרצפה, הוא תפס ברגלה והחל להכות אותה עם מקל שתלש מלול התינוקות, המקל התחיל להתקע בבשרה בכל מכה שקיבלה ומרי צרחה בבהלה וניסתה להתחנן על חייה אבל הילד לא שידר שום רגש כלפי המילים שלה. הוא הפסיק להכות אותה וזז לרגע הצידה, מרי ניסתה לגרור את גופה החוצה ולקרוא לעזרה אך כל מה שיצא מפיה היה שאיפות ונשיפות אוויר כבדות, הילד חזר לפעול והתיישב על גופה של מרי, הוא החל לתת מכות בפניה של מרי והם החלו להתנפח ולהצבע בגוונים של בורדו סגול.

הילד יצא מהבית דרך החלון שפרץ רגע לפני וחזר לצעוד ברחוב.
מאט התפקס לרגע מהמחשבות והסתכל בשעון שעל ידו השעה כבר 4 ומאט לא שם לב שהזמן זז כל כך מהר.

//קרדיט לL black//
_________


L

00:00 ומעלה - אימהWhere stories live. Discover now