"דוד ג'ה היוק אבא לא מסכים! בבקשה לא!
אבא!!!" ג'אהיון לא הפסיקה לצרוח מתוך שינה. "ג'אהיון, ג'אהיון תתעוררי." צ'אניול צעק לה בכדי להעיר אותה מהסיוט.
"לא... בבקשה, אל תיגע בי! אבא!" היא צרחה שוב. צ'אניול לא ידע מה לעשות, היא לא הגיבה לקול שלו. כאילו משהו חסם אותה מלהקשיב.
"אבא... תעזור לי" היא קראה לעזרה בהתחננות. צ'אניול שהיה בפאניקה קם מהמיטה, ורץ במהירות לקרוא לדהג'ונג.
"היונג!" צ'אניול צעק והחל לדפוק בדלתו של דהג'ונג. הוא דפק ככה כמה דקות בודדות עד שדהג'ונג פתח את הדלת.
"מה, מה, מה! חלמתי חלום כזה יפה,
חלום כזה מושל.." "היונג, ג'אהיון צורחת מתוך שינה והיא לא מגיבה לקול שלי, אני לא מצליח להעיר אותה!" אמר צ'אניול במהירות לדהג'ונג וקטע בדרך את מילותיו.
"צ'אניול תהיה מאחורי! וכשאני מדבר אלייה
אתה לא אומר מילה!" פקד דהג'ונג על צ'אניול וצ'אניול עשה כדבריו. כשדהג'ונג שמע את מילותיו של צ'אניול הוא נבהל ודאג בו זמנית ורץ מהר לחדרה של ג'אהיון ביחד עם צ'אניול.
הוא התקדם אל מיטתה והתיישב לידה.
"תפסיק! בבקשה! אבא תעזור לי..." היא צרחה שוב. "ג'אהיון!" צעק דהג'ונג לעברה, והיא מיד נרגעה. כשצ'אניול ראה מה מתרחש הוא דאג מאוד, וכמעט ודיבר.
"אבא..." היא לחשה. "ג'אהיון, אני רוצה שתקשיבי לקול שלי." ביקש דהג'ונג. "מי אתה?" היא שאלה מתוך שינה. "זה אני ג'אהיון, חזרתי. "צ'אניול?" היא שאלה, וחיוך ניפרש על פניה. "כן ג'אהיון, זה אני, חזרתי."
אמר דהג'ונג, מעמיד פנים שהוא צ'אניול.
כשצ'אניול שמע אותה קוראת בשמו ככה. הוא בא לענות לה אך לפתע, דהג'ונג ענה לה.
•מה הולך פה?• הוא חשב לעצמו בחשש והמשיך לצפות במתרחש.
"חשבתי שעזבת אותי.." היא אמרה לו. "מה פתאום ג'אהיון, אני בחיים לא עזבתי אותך, וגם החיים לא אעזוב." הצהיר דהג'ונג, מעמיד פנים שהוא בכלל צ'אניול. "ג'אהיון, אני רוצה שתפרטי לי מה את רואה." ביקש דהג'ונג.
"אני רואה... אני רואה בית גדול, עם מדרגות שחורות וסלון ענק." היא לחשה בפחד.
"ומה עוד את רואה?" הוא שאל. "אני רואה את דוד ג'ה היוק... לא, הוא מתקרב אליי!" היא צורחת בפחד ודמעות החלו ליפול על פניה. •היונג תעשה משהו!• צעק צ'אניול בליבו.
לראות את אהובתו במצב כזה.. לא היה נורמלי בשבילו. "ג'אהיון, קודם כל אני רוצה שתרגעי ותקשיבי לי. מה דוד ג'ה היוק עושה?" דהג'ונג שאל. "הוא.. הוא.. לא! בבקשה, אני לא רוצה!" היא ניסתה לומר את מה שקורה.. אך ללא הרבה הצלחה.
"ג'אהיון, אני מתחנן, תנסי לומר מה הוא עושה לך!" הוא פקד עליה ודמעות החלו להופיע על פניו. "הוא נוגע בי, הוא מנסה להפשיט אותי... צ'אניול הצילו!!!" היא זעקה לעזרה בצרחה.
"ג'אהיון אני פה, תפקחי את העיניים, אני פה!" צעק צ'אניול לעברה, הוא כבר לא יכל להתאפק ודיבר. צ'אניול הצילו!" היא זעקה לעזרה בשנית. "היונג תעשה משהו! היא לא מגיבה לקול שלי!" פקד צ'אניול על דהג'ונג.
YOU ARE READING
חיי האומללים
Fanfiction"ג'אהיון בואי נעשה הסכם." צ'אניול אמר לה והיא המהמה. "איזה הסכם?" היא שאלה אותו עם הקול המתוק שלה והוא חייך. "שלא משנה מתי ואיפה, תמיד נגן אחד על השניה." הוא אמר לה והיא נלחצה מעט. "מה התחלת לדבר כמו מבוגרים." היא אמרה לו עם גיחוך והוא התבונן בה במב...
