חיי האומללים

פרק 30 חלק 1

(הערת הכותבת: עוד לא להפעיל את השיר, בהמשך אומר לכם מתי להפעיל אותו.)

יום חדש הגיע וג'אהיון הרגישה מאושרת יותר מתמיד, היא פקחה את עינייה ושמה לב כי צ'אניול לא היה נמצא לידה.

היא קמה מהמיטה והחלה להתלבש חגיגי לכבוד היום הולדת שלה. היא לבשה שימלה שחורה עם מחשוף, עקבים שחורים, פיזרה את שיערה החלק ושמה מעט איפור על פניה כמו אודם בצבע אדום ומסקרה.

היא באה לצאת מחדרה לא לפני שהשפריצה על עצמה כמה שפריצים של בושם של דולצ'ה וגבאנה ופגשה בצ'אניול שבדיוק בא להיכנס לחדרה.

הוא הביט בלבושה די המום עם עיניו הפקוחות לרווחה וקיחקח קצת בגרונו. •מה הייתי עושה לך ברגע זה... אין לך אפילו מושג.• הוא חשב כשנשך את שפתיו.

היא לא הצליחה לפענח את מבטו ועדיין עמדה במקומה. "בוקר טוב." היא אמרה לו עם חיוך קורן. •אמן תחייכי ככה כל יום.• הוא חשב לעצמו באושר. "מה זה הבגדים האלה?!" הוא צעק עליה כשקימט את גבותיו ומבט "עצבני" עלה על פניו.

"מה?" היא שאלה אותו בתמימות והוא המשיך להתבונן בה. "יש לך משהו לומר לי?" היא שאלה אותו עם חיוך ונתנה לו נשיקה בלחי.

"כן! שתורידי את הלבוש הזה מיד!" הוא צעק עלייה והיא די נעלבה.

"זה מה שיש לך לומר לי?" היא שאלה אותו עם פרצוף נעלב. •לא לא אל תהי עצובה, אני מצטער ג'אהיון.• הוא חשב לעצמו ברחמים ומלא מצפון כשהביט בפניה המביטות בריצפה עם פרצוף עצוב.

"כן, למה מה חשבת? שאני אמחא לך כפיים על הלבוש הזה?" הוא שאל אותה בזילזול.
"אני שמה עלייך זין, אתה חתיכת בן זונה ואני לא שואלת אף אחד ובטח שלא אותך איך להתלבש!"

היא אמרה לו בהתחלה ברוגע אך לאחר כמה שניות בעצבים ויצאה מחדרה כשהיא טורקת את הדלת. "אוקיי היא עצבנית, לא נורא היא עוד תסלח לי." הוא מלמל לעצמו בגיחוך כשהיא יצאה מהחדר עצבנית.

היא ירדה במדרגות כשכולה בעצבים אבל עדיין נזהרת, זה שהיא עצבנית זה לא משכיח את העובדה שיש לה תינוק בבטן.
היא נכנסה אל הסלון וראתה מלא אוכל כמו, פנקייקים, עוגות סורבה בטעם שוקולד, מלא מתוקים וכמובן שגם מה שהיא הכי אוהבת, מלא מלא שוקו.

היא הביטה בזה בפליאה ולאחר שניה לונה צצה מבעד המקרר עם מרשמלואים בשיפודים מכוסים בשוקולד ופיצפוצים.
"בוקר טוב ילדת יום הולדת יפה שכמותך."

לונה אמרה בקול רם כשהיא מניחה את הצלחת עם המרשמלואים על השולחן ורצה לחבק את ג'אהיון במהירות. "בוקר טוב." ג'אהיון החזירה לה וכמובן שגם עם חיבוק.

"את עשית את כל זה?" היא שאלה אותה עם חיוך קורן. "אלא מי? האח השמן שלך?" לונה ענתה לה בגאווה והושיבה אותה לאכול.