"זה הכל, אתם יכולים לצאת להפסקה." אמר ג'ונגסוק לתלמידיו ששמע את הצילצול שמהדהד באוזניו, והחל ללכת אל חדר המורים אחרי ששיעור שלם בהה בג'אהיון.
•אוף אני גם ככה לבד! צ'אניול מתחיל רק עוד שעה, לונה תשאר כל היום בכיתה בשביל להתכונן למבחן באנגלית שיש לה, ובאקהיון אופה במגרש, למרות שהוא אמר לי לבוא ולהיות איתו שם אבל אני אוותר.• ג'אהיון חשבה לעצמה בייאוש.
היא נשארה בכיתה והתפללה שהשעה הזאת תעבור לה בשלום ושבורה לא תתנפל אלייה, אך זה כבר היה מאוחר מדי.
"אז מה ג'אהיון איך הבטן? עוד כואבת אה?" ניגשה בורה לג'אהיון ביחד עם קייט ועוד כמה חברות והחלה לצחוק בקול.
ג'אהיון קמה ויצאה אל עבר המיגרש לבאקהיון ובורה והחבורה שלה הלכו אחריה והציקו לה. היא הגיעה אל המגרש והתיישבה באחד הספספלים שם, מחכה שבאקהיון ישים לב אלייה.
"ג'אהיון." באקהיון קרא בשמחה, רץ לכיוונה ומחבק אותה חיבוק מוחץ של אחים.
"א.. אוויר." היא אמרה בקול חנוק והוא התנתק ממנה, התחיל לצחוק ופרע את שיערה. "מי זה?" שאלה בורה את חברותיה כשראתה עם מי ג'אהיון מדברת וקייט ענתה לה. "זה ביון באקהיון." "ביון באקהיון אה..." היא גיחכה משמו, חושבת שהוא אדם עלוב מפני שהוא מסתובב עם ג'אהיון.
"מי זאת שמסתכלת עלינו?" שאל באקהיון את ג'אהיון בקול רוגז. "זאת בורה..." אמרה ג'אהיון בלחש. "מה?! זאת היא? זאת אחותה של לונה?!" הוא שאל אותה כשפניו מופתעות כשראה שלונה ובורה לא דומות כלל.
"כן..." היא ענתה לו, והוא המהם ברגזנות.
"אוף למה הוא מתעכב כל כך הרבה זמן." היא מלמלה לעצמה בחוסר סבלנות ובגעגועים, ובאקהיון הניח את ראשה על כתפיו. לאחר כמה שניות ג'אהיון קיבלה הודעה מהפלאפון והיא ישר פתחה לראות אם זה מצ'אניול אך ראתה שזה מבורה.
היא פתחה את ההודעה וראתה סירטון של צ'אניול במועדון שהם היו מתנשק עם קייט, עם מי שדקרה אותה, עם מי שגרמה לה להיות בבית חולים, ושהוא דיי נהנה מהנשיקה הזאת.
אך מה שהיא לא ידעה, זה שזה פוטושופ.
היא הבטיחה לעצמה לא לבכות אך דמעה בוגדנית נפלה מעיניה העצובות.
הדמעה נפלה על ידו של באקהיון והוא הביט בג'אהיון שבוכה. "מה קרה?" הוא שאל אותה בדאגה, והיא הראתה לו את הסירטון שבורה שלחה לה.
"מי שלח לך את זה?!" הוא שאל בקול רם.
הוא נעשה עצבני כבר מרוב שראה אותה נפגעת כבר יותר מדי פעמים, והוא פשוט הרגיש צורך להגן עליה, כאילו היא אחות קטנה שלו. "מה זה משנה מי?" היא אמרה ואת הסוף היא לחשה.
"הוא התנשק עם הילדה שדקרה אותי, עם מי שגרמה לי לכאב... עם מי שבגללה תשאר לי צלקת מחרידה על הבטן לכל החיים!" היא הוסיפה לומר ואת הסוף היא צעקה.
צ'אניול סוף סוף הופיע והוא ראה את ג'אהיון בוכה. הוא רץ אליה במהירות ושאל אותה למה היא בוכה וליטף את הלחי שלה.
"תעוף ממני!" היא צעקה עליו והוא התבונן בה בעיניים פקוחות, נפגע קצת מהיחס שנתנה לו.
YOU ARE READING
חיי האומללים
Fiksi Penggemar"ג'אהיון בואי נעשה הסכם." צ'אניול אמר לה והיא המהמה. "איזה הסכם?" היא שאלה אותו עם הקול המתוק שלה והוא חייך. "שלא משנה מתי ואיפה, תמיד נגן אחד על השניה." הוא אמר לה והיא נלחצה מעט. "מה התחלת לדבר כמו מבוגרים." היא אמרה לו עם גיחוך והוא התבונן בה במב...
