פרק 38

185 20 10
                                    

*ריענון קטן. ג'ינהיון זה אבא של ג'אהיון, דהג'ונג ובאקהיון.*

לאחר שג'אהיון וצ'אניול הלכו לישון צ'אניול התעורר קצת לפני שהבוקר בא והתבונן בפניה השלוות של ג'אהיון. "מה הוא עשה לך שם?" הוא חשב לעצמו בעצבים כשהוא נושך את שפתיו.

הנה הגיע הבוקר קרני השמש נכנסו לחדרם של ג'אהיון וצ'אניול וצ'אניול מהר קם מהמיטה בכדי ליסגור את הוילונות שג'אהיון תוכל להמשיך לישון.

הוא ירד למטבח, וניגש למקרר והוציא כמה מצרכים בכדי להכין לג'אהיון ארוחת בוקר.
"מה אתה מכין?" מינסוק שאל כשהוא נכנס למטבח רק עם מכנסיים והוא בלי חולצה.

"פנקייק לג'אהיון." צ'אניול ענה לו עם חיוך.
"מה? עברת לילה סוער שאתה שוכח ללבוש חולצה?" הוא שאל את מינסוק עם חיוך שובב ומינסוק נתן לו מכה בראש. "איה! היונג!" צ'אניול רגז עליו ומינסוק גיחח.

"ולמה אתה בלי חולצה?" מינסוק שאל אותו עם חיוך שובב גם כן. "כאילו שאני גם יכול לעשות משהו." צ'אניול אמר לו כשהוא משרבב את שפתיו ומינסוק ממשיך לצחוק עליו.

"איזה ריח טוב! אוכל!" ג'ין יול וג'יאה צעקו כשהן יורדות במדרגות. "אחורה!" צ'אניול נזף בהן כשהוא ראה שהן מתקרבות לצלחת של ג'אהיון. "אבל אבל אוכל!" ג'ין יול אמרה לו עם פרצוף עצבני.

"אוכל לג'אהיון. אם ישאר אני אשים בצד." הוא אמר להן כשהוא מוציא להן לשון והן מסתכלות עליו בשירבוב שפתיים.
הוא סיים להכין את הפנקייקים לג'אהיון ושם את זה במגש, שבצד יש את הרטבים, כוס שוקו ופרחים.

הוא נכנס לחדר וג'אהיון עדיין הייתה ישנה.
"ג'אהיון..." הוא קרא בשמה בכדי שתתעורר.
"יוני, קומי כבר בוקר." הוא אמר לה כשליטף את שיערה והיא פתחה את עינייה.

"בוקר טוב." הוא אמר כשנתן לה נשיקה במצח והיא חייכה אליו. "מה זה הריח הזה?" היא שאלה אותו שהיא עדיין ישנה והוא ציחקק. "פנקייק." הוא ענה לה והיא ישר פקחה את עינייה והתיישבה.

"אוכל." היא אמרה עם חיוך והוא צחק על מראה שיערה מפני שהוא היה פרוע.
"קחי, זה בשבילך." הוא אמר לה כשהגיש לה את המגש עם האוכל. "אוו... פנקייק, פרחים, ושוקו בשביליייי." היא אמרה והחלה לבכות.

"לא לא לא, למה את בוכה? עשיתי משהו רע?" הוא שאל אותה במהירות, הוא ניבהל קצת מהתגובה שלה. "זה ההורמונים!" הבנות צעקו מבעד לדלת. "תפסיקו לצותת לנו חבורה של יונות!" ג'אהיון צעקה עליהן והן ציחקקו וירדו למטה.

"עדיין לא התרגלתי למצבי רוח האלה." הוא אמר כשהוא מגרד בעורפו בזמן שג'אהיון הכניסה חתיכה גדולה של פנקייק לפה, לא לפני שהיא שמה עליו סירופ שוקולד כמובן.

"זה ב..ד.ר." היא אמרה לו משהו לא מובן בזמן שהיא לועסת. "מה?" הוא שאל אותה כשהוא מתאפק לא לצחוק. "זה בסדר." היא אמרה לו כשהיא בלעה את החתיכה.

חיי האומלליםWhere stories live. Discover now