אחרי שצ'אניול אמר שישאר עם ג'אהיון, שניהם ישר הלכו לישון. "את יודעת ג'אהיון גם החבר הזה שלך לא יעזור לך" בורה לחשה לה באוזן.
"בורה... מה את עושה כאן?!" ג'אהיון שאלה בחשש ולפתע במקום לראות את פניה של בורה היא ראתה את פניה של קייט. "אני מקווה שאת בסדר עם דקירות!" אמרה קייט והחדירה את הסכין החדה אל ביטנה של ג'אהיון. "האאא!" ג'אהיון צרחה בכאב.
"ג'אהיון!" פתאום נשמע קול. "ג'אהיון! ג'אהיון תתעוררי!" צעק צ'אניול לג'אהיון, בכדי להעיר אותה מהסיוט. "ג'אהיון!!!" הוא צעק בשנית. וג'אהיון מהר התעוררה, שכולה מזיעה מהסיוט המחריד שחלמה.
היא קמה מסתכלת לצדדים, מחפשת את צ'אניול בפאניקה. "אני כאן, תסתכלי לפה." צ'אניול לחש לג'אהיון וכך היא עשתה. אחרי שג'אהיון ראתה את צ'אניול, היא נרגעה, חיבקה אותו במהירות והתחילה לבכות. צ'אניול הידק את החיבוק שלהם עוד יותר ולחש לה באוזן ברוך.
"שששש, הכל בסדר אני כאן..." וג'אהיון לא הפסיקה לבכות עד שנירדמה. לאחר שג'אהיון נירדמה צ'אניול כל הלילה לא הפסיק לחשוב "מה קרה באותו יום?!" ופשוט לבסוף הוא נרדם מהמחשבות על זה, כשהוא וג'אהיון מחובקים.
בבוקר ג'אהיון התעוררה וסיבבה את פניה בכדי לראות שצ'אניול עדיין לצידה, אבל היא לא ראתה כלום. פניה החווירו והיא במהירות קמה לחפש אותו. "צ'אניול!" היא צעקה בבכי. מחפשת במסדרונות. "צ'אניול!" היא קראה לו נואשת.
צ'אניול היה בשירותים, בחדר בית חולים של ג'אהיון, וכשיצא הוא לא ראה אותה במיטה שלה. "ג'אהיון!" הוא צעק בחשש ומהר יצא מהחדר לחפש אותה! "ג'אהיון!" הוא צעק, רץ במסדרונות. "ג'אהיון איפה את?!" הוא קרא מלא דאגה.
"לא! לא! בבקשה שלא קרה לה כלום! בבקשה..." הוא חשב לעצמו, והדמעות לא הפסיקו לרדת. הוא עלה במעלית אל גג בית החולים, בחשש שהיא שם. הוא פתח את הדלת וראה שהיא אכן שם, קוראת לו, מחפשת אותו.
"צ'אניול!" היא קראה לו. וצ'אניול במהירות רץ אלייה, תופס בגופה, לפני שהיא מתמוטטת על ריצפת גג בית החולים. "ג'אהיון, אני פה! תסתכלי עליי!" הוא אמר לה במהירות, בוחן את גופה חושש שהיא נפצעה באיזה שהוא מקום.
ג'אהיון ישר הסתובבה כשהוא אמר שזה הוא, וכשראתה שזה אכן הוא, היא במהירות חיבקה אותו חזק. "א.. אי.. איפה היית?" היא שאלה אותו בבכי. "בשירותים, בחדר שלך." הוא ענה לה בבכי גם כן. "חשבתי שעזבת אותי..." היא אמרה לו בקול חנוק, לא מפסיקה לבכות.
"אני בחיים לא אעזוב אותך!" הוא לחש לה, מודיע לה. "אני מ..מ..אני מ.." היא ניסתה לומר לו משהו אך ללא הצלחה. "ששש... זה בסדר אני פה..." הוא לחש בקול מרגיע, לא משחרר את אחיזתו ממנה אפילו לשנייה.
"א..אנ..י אני, מ..מ..מפ... מפחדת..." היא הצליחה לומר לו למרות הגימגום. וצ'אניול הביט בה באהבה. "אין לך ממה לפחד, כל עוד אני פה אף אחד לא יכול לפגוע בך! ואף אחד גם לא יעז!" הוא אמר ברצינות, בקול חנוק מבכי.
YOU ARE READING
חיי האומללים
Fanfic"ג'אהיון בואי נעשה הסכם." צ'אניול אמר לה והיא המהמה. "איזה הסכם?" היא שאלה אותו עם הקול המתוק שלה והוא חייך. "שלא משנה מתי ואיפה, תמיד נגן אחד על השניה." הוא אמר לה והיא נלחצה מעט. "מה התחלת לדבר כמו מבוגרים." היא אמרה לו עם גיחוך והוא התבונן בה במב...
