"קומי! קומי! קומי! קומי!" "אני קמה!!!"
צעקה ג'אהיון על לונה שלא הפסיקה לצרוח לה באוזן. "אל תצעקי עליי." אמרה לונה ועשתה פרצוף ילדותי.
"אוי סתמי" אמרה ג'אהיון וחיבקה אותה.
"קומי כבר!" לונה צעקה לה באוזן בכדי להרגיז אותה. "וואי עכשיו את מתה." ג'אהיון הודיעה לה. "לא תתפסי אותי ולא תתפסי אותי." אמרה לונה כשעשתה פרצוף של בוז לג'אהיון והחלה לברוח.
"חכי חכי שאני תופסת אותך!" צעקה ג'אהיון והמשיכה לרדוף אחריה. "את מי את חושבת שאת הולכת לתפוס?" אמר צ'אניול לפתע כשהוא צץ מהמטבח ותפס בג'אהיון שכמעט תפסה את לונה.
"נוווווו כמעט תפסתי אותה... מעצבן אחד!" רטנה ג'אהיון בילדותיות וצ'אניול צחק מאיך שפרצופה היה נראה. "תפסתי!" הודיע באקהיון. "מה?! אבל אבל זה לא הוגן! קודם כל אתה יותר מהיר ממני ואתה בכלל לא במשחק!" אמרה לונה בקול רוגז ושירבבה את שפתייה.
"ביון לונה תרגעי." אמר באקהיון ותפס בלחייה הסמוקות מדבריו. "א..איך ק..קראת לי?" היא שאלה אותו בגימגום, היא הייתה קצת בהלם מהאמירה שלו.
"איך קראתי לך?" הוא שאל אותה בקול עמוק, מתגרה בה קצת. "יא ביון באקהיון תפסיק להציק לחברה שלי." אמרה ג'אהיון ונתנה לו מכה בראש.
"אאוץ' זה כאב!" רטן באקהיון בקול ילדותי.
"צ'אניול תחנך את החברה שלך." אמר באקהיון ושירבב את שפתיו. צ'אניול התקדם אל ג'אהיון שנבהלה מעט ופשוט פרע את שיערה.
"כל הכבוד לחברה שלי." הוא אמר והיא הסמיקה. "אה כן? ככה אתה? אתה בוגד בי?" אמר באקהיון בקול דרמתי. "באקהיון... זה לא כמו שזה נראה לך."
אמר צ'אניול בקול דרמתי גם כן. "הלו! זוג הומואים! תרגיעו!" צעקו ג'אהיון ולונה ביחד וזרקו עליהם כריות. באקהיון וצ'אניול ששמעו איך הן קראו להם, התעצבנו קצת והתקדמו לעברן.
"אז אנחנו הומואים אה?" הם אמרו יחדיו ורכנו מעליהן. הן הביטו אחת בשניה בחשש
ולאחר שניה באקהיון וצ'אניול פשוט הסתערו עליהן בנשיקה לוהטת. כמובן שהן נענו לנשיקה אבל הצטערו על הרגע שעיצבנו אותם מפני שלא נשאר להן אוויר.
"לאחר נשיקה לוהטת וסוחפת באקהיון וצ'אניול התנתקו מהן והביטו בהן. "מה אתה אומר צ'אניול אהובי, האם אתה חושב ששני הילדות הקטנות האלה ימשיכו לחשוב ככה?" שאל באקהיון את צ'אניול ולונה וג'אהיון מאוד התעצבנו.
"למי אתה קורא ילדה קטנה?!" הן צעקו ביחד אך באקהיון וצ'אניול סתמו להן את הפה עם היד. "אני חושב שהן דווקא למדו את הלקח שלהן יקירי." אמר צ'אניול והביט בעיניה של ג'אהיון שרתחו מזעם. "אז שנקום?" הציע באקהיון, וצ'אניול הנהן בראשו לחיוב.
אך למה שקרה אחר כך הם לא ציפו.
הם חשבו שלונה וג'אהיון ירדפו אחריהם או ירביצו להם אבל הן פשוט קמו, הלכו לחדרה של ג'אהיון ונעלו את עצמן בחדר.
"הן נעלבו?" שאל צ'אניול את באקהיון כשפניו היו לחוצות קצת. "א..אין לי מושג." גימגם באקהיון.
YOU ARE READING
חיי האומללים
Fanfiction"ג'אהיון בואי נעשה הסכם." צ'אניול אמר לה והיא המהמה. "איזה הסכם?" היא שאלה אותו עם הקול המתוק שלה והוא חייך. "שלא משנה מתי ואיפה, תמיד נגן אחד על השניה." הוא אמר לה והיא נלחצה מעט. "מה התחלת לדבר כמו מבוגרים." היא אמרה לו עם גיחוך והוא התבונן בה במב...
