נולדנו לאהוב ולסבול.
האהבות שלנו הן שחושפות אותנו לסבל ולכאב. ככה זה. "אף פעם איננו כה חסרי הגנה מול סבל, כפי שאנחנו כאשר אנו אוהבים. אף פעם איננו כה עצובים וחסרי ישע כפי שאנחנו כאשר איבדנו את מי שאהבנו, או את אהבתו". משפטו של זיגמונד פרויד, והוא צדק.
מה היא אהבה? אהבה יכולה לרפא אותך, היא נותנת לך הרגשה מיוחדת, בזכותה אתה מרגיש חי, מרגיש שיש לך סיבה אמיתית לחיות. אהבה היא הדבר הכי יפה ומקסים שיכול להיות אבל...
מה היא עוד עושה? כמו שהיא מרפאה אותך, באותה מידה היא גם יכולה להכאיב לך....
אתה מרגיש ריק בלעדיה, אתה מרגיש מת, שבור בלי אהבה,
כאילו כאב עוטף אותך. ואז אתה מתחיל לחשוב שאהבה זה הדבר הכי נורא, הכי מחריד והכי סתמי שיש בעולם הזה.
אהבה היא רגש, ולכל רגש יש את המאפיינים שלו, וכרגע צ'אניול הרגיש שהאהבה היא הכאב שלו.
עברו שלושה שבועות, שלושה שבועות מאז שג'אהיון נחטפה, שלושה שבועות מאז שצ'אניול הפסיק לישון בלילות, שבוע של דאגה. שבוע של כעס, ושבוכ של עצב ובכי.
הכאב שאנו חשים לנוכח הפרידה ממי שאנחנו אוהבים הוא הדבר הכי נורא שיכול לגרום לאדם.
"אם אי פעם אני אהיה רחוקה ממך, ולא אצליח לחזור... תדע שאני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה. ואני רוצה שתבטיח לי, שלא תישבר ושתמשיך בחיים שלך."
אותם מילים של ג'אהיון הדהדו בראשו של צ'אניול. "אני מצטער ג'אהיון, אני מאכזב אותך... אני לא יכול לחיות בלעדייך, את האדם שבזכותו אני נושם."
צ'אניול חשב לעצמו בראש כשהברמן במועדון הגיש לו עוד כמה כוסות שתיה.
"היי בונבון, רוצה לרקוד?" מישהי זולה עם בגדים חשופים באה אליו ונמרחה עליו.
"אם אישתי הייתה מתלבשת כמוך, הייתי חותך לה את הידיים ככה שהיא בחיים לא הייתה יכולה להלביש את עצמה." הוא אמר לה עם מבט מזלזל.
"רק חבל שאני אפילו לא יודע איך היא לבושה... אם קר לה, אם חם לה..." הוא חשב.
"וואוו מה לכדתי פה, בונבון סדיסט." היא אמרה בקול מתלהב. "אני אוהבת סדיסטים." היא לחשה לו באוזן, כאילו מנסה לגרות אותו.
צ'אניול קם והעיף אותה ממנו, לפתע בחור שרירי וענק בא לכיוונו. "מה עשית עכשיו לאישה שלי?!" הוא צעק לצ'אניול עם מבטו כמו של שור זועם.
"האישה שלך לא שווה כלום לעומת האישה שלי." צ'אניול אמר לו עם ידו והיה אפשר לשמוע על קולו שהוא שתוי. "מה זה?!" הבחור הענק והשרירי אמר בצעקה.
"האישה שלך, פשוט נמרחה עליי והתחילה איתי ואתה יודע למה? כי היא זונה." צ'אניול אמר לו עם חיוך והבחור הענק והשרירי נתן לו בוקס שריתק אותו לריצפה.
YOU ARE READING
חיי האומללים
Fanfiction"ג'אהיון בואי נעשה הסכם." צ'אניול אמר לה והיא המהמה. "איזה הסכם?" היא שאלה אותו עם הקול המתוק שלה והוא חייך. "שלא משנה מתי ואיפה, תמיד נגן אחד על השניה." הוא אמר לה והיא נלחצה מעט. "מה התחלת לדבר כמו מבוגרים." היא אמרה לו עם גיחוך והוא התבונן בה במב...
