"בוקר טוב." שמעה ג'אהיון קול שלוחש לה באוזן בנעימות. "בוקר טוב לונה." היא אמרה, ופקחה את עינייה בקושי מהעייפות.
וכשפקחה את עינייה היא גילתה שזאת לא לונה אלא צ'אניול, שגיחך ממילותייה. "צ'אניול!" היא קראה בשמחה וקפצה עליו עם חיבוק.
"אוקיי גם אני שמח לראות אותך." הוא ציחקק ונתן לה נשיקה במצח. "מה אתה עושה פה? איפה לונה?" היא שאלה וליטפה את שיערו.
"לונה ובאקהיון יצאו ליום כיף, אז זה רק אני ואת היום." הוא הודיע לה עם חיוך שובב שגרם לה להסמיק. "תתארגני ותרדי לאכול, הכנתי לך ארוחת בוקר." הוא הוסיף לומר ויצא מחדרה.
היא קמה שחיוך לא עוזב את פניה והחלה להתארגן. היא ניגשה אל המחשב שלה והדליקה את השיר האהוב עליה.
What is right what is wrong? של להקת ביגבאנג.
"תאמרי לי מה נכון ומה מוטעה?." היא שרה בקול רם את השורות של ג'ידי וטאיינג, והוציאה מהארון שלה חולצה פשוטה בצבע כחול, כמו הים וטייץ שחור עם 2 קרעים בכל ברך.
כעבור רבע שעה היא ירדה למטה והריחה ריח נפלא שבא מהמטבח. "סוף סוף כמה זמן לוקח לבחורה להתלבש?" צ'אניול שאל בחוסר סבלנות וניגש למזוג להם את האוכל.
"סתום, אנחנו זה לא אתם ששמים מה שהם מוצאים בארון, לנו לוקח זמן להחליט מה ללבוש." היא אמרה לו וישבה במקומה.
"כן, כן, מה שתגידי." הוא מלמל וניגש אליה עם הצלחת. "תגידי אהה." הוא אמר, בכדי להכניס לה את הפנקייק לפה. "אני יודעת לאכול לבד." היא אמרה נבוכה והוא צחק ממראה פניה.
"תגידי אהה או שאין אוכל." הוא איים עלייה, והיא שירבבה את שפתייה בילדותיות. "אהה" היא אמרה והוא האכיל אותה עם הפנקייק המתוק. "יופייי ילדה טובה." הוא אמר לה בקריצה ופרע את שיערה.
"יאאא!" היא רטנה בילדותיות. "אתה יודע כמה זמן לקח לי לסדר את השיער הזה?" היא המשיכה לרטון, והוא צחק.
"אוף משעמם לי." היא אמרה. כששכבה על ברכיו של צ'אניול, והוא ליטף את שיערה בזמן שצפה במשחק כדורגל. "אה מה? כן נכון צודקת." הוא אמר לה כשהוא בכלל לא מקשיב למה שאמרה.
"אתה בכלל מקשיב לי?!" היא זעפה עליו.
"כן כן, את צודקת בהחלט." הוא אמר כשהתרכז בשחקן שעוד שניה הכניס גול.
"איי איי איי!" צ'אניול צעק בקול רם כשראה שהשחקן פיספס את השער.
"צ'אניול... רוצה שנצא לאנשהו?" ג'אהיון לחשה לצ'אניול באוזן בקול עמוק, מה שגרם לצ'אניול לאבד את הריכוז במשחק הכדורגל ולגחך. "לא עכשיו אולי אחר כך." הוא ציחקק ונשק לשפתייה.
"אוףף איפה לונה?!" היא התלוננה בקול רם.
"מי אמר לונה ולא קיבל?" לונה נכנסה הביתה בהפתעה וקראה בקול. "אני!" ג'אהיון אמרה ורצה לחבק את לונה בהתרגשות.
"מה ג'אהיון התגעגעת?" לונה צחקה בקול רם כשג'אהיון לא שיחררה אותה.
YOU ARE READING
חיי האומללים
Fanfiction"ג'אהיון בואי נעשה הסכם." צ'אניול אמר לה והיא המהמה. "איזה הסכם?" היא שאלה אותו עם הקול המתוק שלה והוא חייך. "שלא משנה מתי ואיפה, תמיד נגן אחד על השניה." הוא אמר לה והיא נלחצה מעט. "מה התחלת לדבר כמו מבוגרים." היא אמרה לו עם גיחוך והוא התבונן בה במב...
