חיי האומללים

פרק 25

"דהג'ונג אופה זה אתה?" שאלה ג'אהיון בקול מובהל כששמעה רעש מחוץ לחדרה.
"דהג'ונג אופה?" היא קראה בשמו שוב ויצאה מהחדר.

"כן היונג, השם שלי הוא פארק באקהיון
ואני אחיך הקטן ואחיה הגדול של ג'אהיון,
גיליתי את זה מלפני כמה זמן, וסוף סוף היום היה לי אומץ לספר לך את זה."

אמר באקהיון לדהג'ונג שפער את עיניו בהלם, ובדרך גם את של ג'אהיון שהסתתרה מבעד לקיר. "א.. אי.. א.." דהג'ונג ניסה לומר משהו אך ללא הצלחה. "א.. איך גילית את זה?" הוא הצליח לשאול אותו לבסוף.

"קיבלתי מכתב... מכתב שבו אישה בשם דאהיון, אומרת לי שהיא אמא שלי ושהשם האמיתי שלי הוא פארק לא ביון, ושיש לי אח גדול ואחות קטנה." הוא אמר כשהוא מתפרץ בבכי.

"שלאחי הגדול קוראים דהג'ונג ושלאחותי הקטנה קוראים ג'אהיון, שיש לי אבא בשם ג'ינהיון, שאני בן 18 ולא בן 17 ושהיא מצאה אותי עוד מלפני חצי שנה אבל אין לה את האומץ להתקרב אליי וגם, וגם..."

"ששש הכל בסדר." קטע דהג'ונג את באקהיון. "תנשום..." הוא הוסיף לומר, מנגב את דמעותיו של באקהיון ומושך אותו לחיבוק.

"א.. אנ.. א... אני לא יודע איך לספר את זה לג'אהיון..." באקהיון אמר כשהוא עוד שניה נחנק מבכי, אך מה שהוא לא ידע, הוא שג'אהיון שמעה את הכל.

"אתה לא צריך... אני יודעת." יצאה ג'אהיון מאיפה שהיא הסתתרה והתקדמה אל כיוונם של באקהיון ודהג'ונג. היא התבוננה בעיניו המלאות דמעות של באקהיון והוא בשלה.

דהג'ונג תפס את שניהם ומשך אותם לחיבוק גדול ואוהב. "קטנים שלי..." הוא לחש וליטף את שניהם ברוך.

"היונג, מעכשיו יהיה מי שיעזור לך." באקהיון אמר לדהג'ונג כשהוא מנגב את דמעותיו ודהג'ונג חייך.

מביט בשני אחיו הקטנים וחושב לעצמו.
•סוף סוף קטן שלי, סוף סוף מצאתי אותך
מעכשיו כמו שהגנתי על ג'אהיון, אני אגן גם עליך.• הוא תמיד ידע שיש לו אח קטן שהוריו איבדו בדרך כלשהיא אבל לא ידע איך, מתי ולמה.

"השעה כבר מאוחרת, אתה יושן פה היום,
ובכלל, אני רוצה שתעבור לגור פה." דהג'ונג הודיע לבאקהיון ובאקהיון הנהן בראשו.
הוא גר לבד בביתו מפני שהוריו המאמצים לא גרים בארץ, אז זאת הזדמנות טוב לעבור לבית משפחתו הביולוגית.
"יופי. אני אשאיר אתכם לדבר, יש לי עבודה." הוא אמר והותיר את השניים לדבר בזמן שהוא יוצא מהבית.

"צ'אניול יודע?" ג'אהיון שאלה את באקהיון בקול חלוש ובאקהיון הנהן בראשו לחיוב.
"אני מצטער ג'אהיון..." הוא אמר לה בעצב.
"אין לך על מה." היא אמרה לו.
"תמיד הרגשתי ש... שאנחנו קשורים איך שהוא, ואולי זאת לא הייתה הדרך הכי נעימה לגלות את זה ככה אבל, אני שמחה." היא הוסיפה לומר וחיבקה את באקהיון חיבוק מוחץ.