פרק 33

181 21 24
                                    

צ'אניול שם לב לכך ונרתע לאחור.
"זה באשמתי..." הוא חשב לעצמו עם מלא מצפון. הוא התקדם אלייה עוד צעד והיא שוב נרתעה לאחור, זה פגע בו.

הוא לא ידע מה לעשות ובא להתקדם לחדר שלו ושל ג'אהיון אך לפתע הרגיש יד שאוחזת בידו. זאת הייתה ג'אהיון. "חכה..." היא אמרה לו והוא הסתובב אלייה וראה את עינייה הדומעות.

הוא ניגב לה אותן עם האגודל שלו וחיבק אותה, אך היא לא החזירה לו חיבוק.
"אני מתנצל." הוא לחש לה באוזן.
"היית אלים." היא אמרה לו בבכי וחיבקה אותו בחזרה.

"אני מתנצל." הוא אמר בשנית.
"זאת לא אשמתך. זאת אשמתי." היא אמרה לו כשהיא משפילה את ראשה והוא מיהר להרים לה אותו.

"לא הייתי צריכה לשתות..." היא אמרה כשדמעות לא מפסיקות ליפול מעינייה.
"זה בסדר ג'אהיון, זה עבר." הוא אמר.
"עוד יומיים החתונה." הוא אמר לה עם חיוך בכדי להעביר נושא ולנסות לעודד אותה עם החיוך הכובש שלו.

"אתה בטח כבר לא רוצה להתחתן איתי." היא אמרה עם חצי חיוך. "נכון." הוא אמר לה והיא הביטה בו עם כאב לב עצום שנגרם באזור החזה שלה. "אני כבר מת להתחתן איתך." הוא אמר לה כשהוא חופן את לחייה בשתי ידיו עם חיוך ונשק לשפתייה באהבה.

"טיפש אחד." היא אמרה לו. "מה עשיתי." הוא אמר כחף מפשע והתקף צחוק תקף אותה. "נו השלמתם זוג יונים?" יישינג אמר כשנכס לסלון. "כן." הם ענו ביחד ויישינג חייך.

"יופי שניכם בלתי נסבלים כשאתם בנפרד." הוא אמר כאילו באפיסת כוחות. "היי, מה זה אמור להביע." ג'אהיון אמרה עם פרצוף זועף.

"שאת חפרנית. 'אני מתגעגעת אליו, לא אני לא מתגעגעת אליו. אני שונאת אותו, לא נכון אני אוהבת אותו.' כאילו אחי תחליטי כבר." יישינג אמר כשהוא שם כרית על פניו וצ'אניול החל לצחוק ולהציק לג'אהיון בנושא.

"אתה לא יותר טוב." יישינג אמר לו כששירבב את שפתיו. "מה הוא עשה???" ג'אהיון שאלה אותו בסקרנות. "יאא יישינג ראית איזה יום יפה בחוץ?" צ'אניול ניסה להעביר נושא אבל לשווא.

"מה הוא עשה? נהיה דיכאוני. 'מה אם היא לא תרצה אותי, היא שונאת אותי, איך אני אחיה בלעדייה, יוני יפה שלי, היא לא תאהב אותי.' כמה דיכאוןןןן!" יישינג אמר בקול, מודע לכך שכל הבית שומע את דבריו.

צ'אניול הסמיק ממילותיו של יישינג וג'אהיון חייכה. "מה את מחייכת." הוא אמר לה כשהוא משרבב את שפתיו. "לולי שלייי!" היא קראה בקול רם כשהיא מנשקת את שפתיו בתשוקה.

כמובן שהוא החזיר לה ועם חיוך שנוצר באמצע הנשיקות של שניהם. "לולייי בוא." הבנים קראו לצ'אניול כשג'אהיון והוא התנתקו אחד מהשניה. "גם את יונייי." הבנות קראו לג'אהיון.

"סתמו!" הם צעקו עליהם וירדו למטה כשהם מחובקים. "מחר כל הבנות ילכו למקום של און בי למניקור פדיקור, קניות, בקיצור יום כיף ונצטרך איתנו גבר, או שניים."  ג'ין יול אמרה עם חיוך תמים.

חיי האומלליםWhere stories live. Discover now