"הארי, מה קורה כאן?" חזרתי על שאלתי, הולכת צעד אחורה.
"אני דאגתי לך, את לא יודעת איפה המכולת, הייתי בדרך אליך וראיתי את המטורף הזה מרביץ לך.." סיפר לי את הצד שלו.
"איך הוא ידע את השם שלי?" שאלתי אותו, וגם את עצמי.
"אני יודע בדיוק כמוך, נלה.." הארי אמר לי. "בואי הביתה. "
"אבל הארי, השמן.." הזכרתי לו.
"תשכחי מזה. בואי, תנוחי, הן יסתדרו יום אחד בלי שמן.. מחר על הבוקר אני אלך לקנות. " אמר לי, מחבק אותי ולוקח אותי למכונית שלו. הגענו חזרה הביתה.
"מה קרה?" אופל שאלה אותי, כששאר האנשים הסתכלו עליי מופתעים, כשנכנסתי הביתה עם הארי.
נק. מבט כללית.
"מה קרה?" אופל שאלה, כששאר הבית הסתכל על הארי ונואל מופתעים. הם ידעו טוב מה קרה, האמת.
הארי העביר להם מבטים מאשימים ומפוחדים,מסמן להם עם היד בשקט שעסביר להם אחר כך.
"את רוצה לנוח?" שאל את נואל, והיא הנידה הראשה.
"אני רוצה להיות איתכם. " היא אמרה לו, והוא הסכים.נואל עקשנית, הוא זכר את זה טוב טוב. אי אפשר להתןוכח איתה ולנסות לשנות את דעתה.
נק מבט נואל
"אלוהים, משעמם איתכם." צחקקתי, והשאר צחקו איתי..
"אמת או חובה?" נייל שאל, והשאר הנהנו בהסכמה. הוא לקח את בקבוק הקולה ששתינו, שדרך אגב סיימנו ב-5 דקות, וסובב אותו. כולנו התיישבנו במעגל; אני, לידי הארי, לידו לואי, לידו ליאם, לידו נייל, זאיין, אופל, אופיר, היילי ואמילי. אמילי ישבה מצידי השני.
"זאיין.." נייל אמר, חיוך על פניו, כשיצא על זאיין.
"חובה." זאיין חייך.
"פאק, אין לי מה לעשות" לואי, שהיה צריך לומר את החובה, אמר ונאנח. ישר הארי נחלץ לעזרתו, לחש לו מה לעשות. לואי גיחך, וזאיין העלה מבא לחוץ על פניו. אוי, מה הארי תכנן עכשיו?
לואי והארי קמו, הלכו למטבח ונשארו שם זמן מה. לא הסכימו לאף אחד להכנס.
אופל חיבקה את זאיין, מבקשת ממנו באופן מאוד עדין ורגוע להפסיק להיות בחורה ולפחד מהחובה המטומטמת הזאתי.
אני ישבתי, משועממת, מחכה לאקשן. ופתאום, הארי נכנס, מציג את ה'אקשן' בידיו של לואי.
"מה זה לעזאזל?" אופל שאלה.
"או, זה סנדוויץ' רגיל." הארי חייך, וידעתי שזה לא באמת סנדוויץ' רגיל.
"חובה עליך לאכול את כל הסנדוויץ' הזה." לואי אמר לו.
"אני מוכן לעשות את זה במקומו!" נייל הציע, אחרי שבמשך כמה שניות זאיין הביט בזה במבט נגעל. אך הוא לקח ביס.
"איכס.. אלוהים.. זה מלוח!!" זאיין אמר, יורק את האוכל.
"חובה זאת חובה.." אופל אמרה לזאיין, מצחקקת.
אחרי כמה סיבובים, התפזרנו. הייתי בחדר עם לואי, אופיר והארי.
היינו שם, צחקנו ארבעתנו.. אופיר ולואי דיברו מלא, ונראה לי שהם ממש בקטע אחד של השני.. אז למה לואי סיפר לי שהיא בכלל לא בקטע שלו?
"הארי, ירין אמרה ש..." זאיין אמר, כשהוא ואופל נכנסו מחובקים. "ש..היא צריכה לדבר איתך." המשיך לאחר שראה אותי.
אוף, שוב הם והסודות שלהם.
"או, אני אלך שניה." הארי אמר, והסתכל עליי.
הוא וזאיין הלכו, לואי ימא בעקבותיהם, אופער ואופל נשארו.
"מי זאת ירין?" שאלתי אותן אחרי שהבנים יצאו.
"היא בסך הכל ידידה שלו.." אופל אמרה.
"אופיר, מה איתך ועם לואי?" אופל שאלה, ובדיוק נזכרתי במה שלואי ביקש ממני.
הוא ביקש ממני לדבר עם אופיר. וכן, הוא גם סיפר לי שהוא מאוד מחבב אותה.
"לא יודעת.." חייכה. "אני אוהבת אותו. כידיד. " אמרה.
"או.."נפלט לי מפי צליל של אכזבה.
"הוא חמוד והכל, אני פשוט לא מעוניינת בקשר." הסבירה.
"אני הולכת לשתות, רוצות? " אופיר שאלה, ושתינו הנהנו. "אני מביאה לכן מים."
היא קצה, ופתחה את הדלת. "או, אופל, זאיין קורא לך."
"אוו, מה החופר רוצה עכשיו."אמרה בצחוק, מגלגלת את עינייה ושניה לאחר מכן מחייכת אליי. היא ירדה אליו, משאירה אותי לבדי.
קמתי, מתחילה להלך בבית, פתאום שומעת שליאם והארי מדברים. לא יודעת למה, היה לי חשק לשמוע אותם.
"..לא מפריע לך? שאנחנו משקרים לה ככה בעיניים לגבי זה?" שמעתי את ליאם אומר להארי. אה?
"אין מה לעשות.." הארי ענה. "לבנתיים אל תספר לה כלום, תאמר שירין ואני פשוט ידידים וזה הכל." הארי ביקש. רגע, אז היא והארי לא פשוט ידידים?
"אתה מודע לזה שאתה משקר לנואל, כן?" ליאם שאל. אז הם מדברים עליי.
"אני לא רוצה שהיא תיפגע.. זה הכל.." הארי ענה לו, "אתה יןדע, מזה שזה קורה שלוש שנים והיא לא ידעה מזה בכלל."
בשלב הזה כבר התקדמתי לכיוון החדר שלי בעצבים. לא יודעת למה.
אז לפי מה שהבנתי, הארי משקר לי, הוא וירין לא ידידים, והוא לא רוצה שזה יפגע בי. ויש לזה רק הסבר אחד.
אז הארי יוצא עם ירין הזאתי כבר שלוש שנים, והם לא סיפרו לי וגם לא מתכננים לספר.
רצתי אל המחשב. עוד ייתרון שהארי פאקינג מפורסם, זה שיש מלא פפראצי באיזור. פשוט הייתי צריכה להקליד 'הארי וירין', וראיתי אלפי תמונות וכתבות, על הארי ועל ה'ידידה' ירין, שנצפים בכל פעם קרוב יותר. רתחתי מעצבים. פתאום ממש שנאתי אותה, ואני אפילו לא יודעת למה.
לעזאזל,.יכול להיות שאני מאוהבת בהארי??!
YOU ARE READING
back for you - One Direction fanfic
Fanfictionקמתי בבוקר.השעון המעורר הארור העיר אותי. היום זה היום הראשון של החופש, וכבר סיימתי את הלימודים. לא הייתה לי סיבה למה לקום על כך מוקדם בבוקר,אחרי שסוף סוף סיימתי ללמוד. אך פתאום, עיניי נפתחו בבת אחת, חיוך התפרס על פניי, וקפצתי מהמיטה כשאני רצה ללמטה...
