"מה הוא רצה?" נעם שאלה אותי כשנכנסה לחדר.
"סיפור ארוך" נאנחתי. אני לא באמת הולכת לספר לה על השיחה ועל הטענות שלו, אני בטוחה שפשוט הוא לא הרגיש כל כך טוב וזה מה שגרם לו לדבר שטויות. יותר מידי שטויות.
"אני אמורה לדאוג?" נעם שאלה בחיוך, והנדיתי ראשי.
"לא חושבת".
די שיקרתי, הרי זאיין בטוח שהאפביאיי חטפו את אופל וכנראה ש"כלאו" אותה.
"את באה?" היא שאלה אותי, והנדיתי בראשי.
"תלכי לבד לאביה היום. הבטחתי להארי שנראה היום סרט." אמרתי בחיוך.
"או, תהנו לכם." היא אמרה לי.
..
"איך הולך?" אמילי שאלה אותי בטלפון.
"את לא אמורה להתקשר, את יודעת." צחקקתי.
"הכל הולך בדיוק לפי התוכנית. הוא התקשר לאחת הבנות וביקש ממנה שהן יצאו מהאפביאיי. אני לא חושבת שהיא כל כך האמינה לו, אבל זה כן אמור לגרום לה לסכסוך עם זאיין.." שיתפתי אותה במתרחש.
"נהדר" היא אמרה, ויכולתי להרגיש את חיוכה דרך הטלפון. תוכנית הנקמה מתחילה.
"אני צריכה לנתק." אמרתי, כששמעתי את זאיין עולה במדרגות. ניתקתי את השיחה, מכניסה את הטלפון לתוך קופסה ומסתירה את הקופסה. אסור לזאיין לפתוח את הקופסה, ולראות את השיחות שלי עם אמילי. הוא אמור לחשוב שאני שכחתי לגמרי מה שקרה, והקשר עם אמילי כביכול נותק. היא סיפרה לי בדיוק מה קרה. על התוכנית שלו, להפריד בנינו ולגרום לי להרגיש שאמילי ואבא שלי הם האנשים הרעים. נגרום לו לחשוב ששכחתי שניסה להרוג אותי ולמחוק לי את הזיכרון.
"רוצה לעשות משהו היום?" הוא שאל אותי, חיוך התפרס על פניו. "לראות סרט או משהו..?"
"או, בוודאי!" עניתי לו.
"יצא עכשיו סרט חדש שנשמע ממש טוב, אני בטוח שתאהבי." הוא אמר לי, ואני הנהנתי.
"הולך. אני אתארגן ונצא." אמרתי לו, מוציאה אותו מהחדר, ומסמסת לאמילי.
-אנחנו הולכים לקולנוע. זמן לשלב ב' -
YOU ARE READING
back for you - One Direction fanfic
Fanfictionקמתי בבוקר.השעון המעורר הארור העיר אותי. היום זה היום הראשון של החופש, וכבר סיימתי את הלימודים. לא הייתה לי סיבה למה לקום על כך מוקדם בבוקר,אחרי שסוף סוף סיימתי ללמוד. אך פתאום, עיניי נפתחו בבת אחת, חיוך התפרס על פניי, וקפצתי מהמיטה כשאני רצה ללמטה...
