back for you - One Direction fanfic

פרק 9- אש

אני אומרת מראש
1. הפרק די קצר, אהל מותח
2. הפרק הזה יכול להיות די מטומטם
אבל זאת אני מטומטמת בדרך שלי.
אז היום יתגלה הסוד בדרך מוזרה, ואני בטוחה שתבכו אם איבדתם בחיים שלכם משהו שחשוב לכן.
בפרק הבא הכל יתבהר יותר, פשוט בפרק הזה מגלים בערך את הסוד. בלי חפירות מיותרות, הסיפור;

"אל תעשי את זה." הארי תפס לי את המזוודה בפעם העשרים בדקה הזאת.

"תעוף ממני" דחפתי אותו, יותר נכון ניסיתי לדחוף אותו, אך הוא לא זז. מתי הוא נהיה כזה חזק. ניסיתי להרביץ לו, לגרום לו לזוז, לוחשת לו שאני שונאת אותו.

הוא תפס את ידיי.

"אני לא אתן לך ללכת." אמר לי, מתקרב אליי.

"אל תהיה קשה, תן לי ללכת" התחננתי. "הארי לא טוב לי פה.. "

"אני אעשה שיהיה לך פה טוב." עזב את ידיי.

"אם אתה לא הולך עכשיו, אני אגיד שניסית לאנוס אותי. " המשכתי עם האיומים. "תעוף, בבקשה."

הוא חיכה כמה שניות, השפיל מבטו, והלך כמה צעדים לצד.

אני תפסתי את המזוודה, אוחזת בידית הדלת.

"נואל.." הארי אמר לי, והסתובבתי לכיוונו עם ראשי.

"מה?" שאלתי אותו בקרירות.

"אני אוהב אותך." השפיל מבטו, ואני יצאתי לבחוץ לאחר כמה שניות.

..

"ו.. סיימנו לארוז." אמרתי בחיוך לאביה. אביה הסתכלה עליי בחיוך בחזרה.

"אני עכשיו ממהרת מאוד לעבודה.. אז.." אמרה, מביטה בשעון. "רוצה לבוא איתי?" שאלה.

"לא.. אני.. " התחלתי לומר, "אני חושבת שאני אנוח לישון."

"מה שתגידי." אמרה בחיוך. "אני אלך. "

"אני אולי אבוא מאוחר יותר. "אנרתי לה, חיבקתי אותה חזק ונעלתי טוב טוב את הדלת. הייתי ממש עיפה, הלכתי למיטה בביתי ונרדמתי תוך שניות אחדות.

..

התעוררתי, מתחילה להשתעל. פקחתי את עיניי, לא מפסיקה את השיעול. יש פה ריח שרוף.

פתאום, מהסלון, התחילה להתפשט אש לכיוון החדר. האש התפשטה במהירות, ולא ידעתי מה לעשות. לא היה חלון בחדרי.

מיהרתי לקחת את הטלפון מהשידה, להתקשר למכבי האש. דיווחתי במהירות על שריפה בביתי, ותוך כדי שאני בוכה להם בטלפון, נתתי להם את הכתובת וביקשתי שיגיעו, מהר. התיישבתי על המיטה. אין לאן לסגת.

אני הולכת למות, זה ברור לי עכשיו.

פתאום, בין הלהבות, התקדמה דמות לבושה בחליפת ההצלה.  מכבי האש? איך הם הגיעו כל כך מהר??

"תני לי יד." הושיט לי את ידו, ואני נעזרתי בה. במהירות נחלצתי מהאש שפרצה בביתי, וירדתי מהר במדרגות. יצאנו מהבניין.

הבחור הוריד את כובעו

"הארי??" נדהמתי, מחבקת אותו ובוכה עליו. "הארי, בבקשה תגיד לי מה הולך פה.. בבקשה.." לא הפסקתי לבכות.

"אני..." הוא התחיל לומר. "אני... פשוט בואי." קרא לי לבוא למכונית שלו.

"אבל הדירה, הציוד שלי!" עצרתי אותו.

"זאת הבעיה הכי קטנה שלנו עכשיו." אמר חע, נכנס למכוניתו, ואני לידו. התחלנו לנסוע, בדיןק כשמכבי האש הגיעו.

..

"עכשיו אתה מספר לי מה הולך כאן?" שאלתי את הארי כשעצרנו את המכונית. "אתה מספר לי את הסוד, מי זאת ירין ואיך הכל קשור אליי?"

"היום תדעי הכל." אמר לי, "רק חשוב לי שתדעי שאני עושה את הכל כדי שלא תפגעי..."

"כן, נראה לי שכבר הבנתי את זה." אמרתי לו. הוא יצא מהמכונית, אני אחריו, והתקדמנו לתוך הבית. לא היה אף אחד, הבית היה ריק.

"הארי.." התחלתי לומר, בזמן שהוא מוביל אותי ללמעלה .

"הארי, זה לא הזמן לשחק במחשב." אמרתי לו, כשפתח את המחשב שלו. הוא לחץ על חלונית כלשהי, המייל שלו היה פתוח שם. הוא נכנס לאחת ההודעות, זאת הייתה הודעת וידיאו. ההודעה הייתה מאמא שלי.

'הארי, חשוב לי שלא תיבהל כשאני אומר לך את זה. אתה יודע שאני עשיתי הכל כדי שיהיה טוב בעולם, אתה מכיר אותי. אני די הסתבכתי עם האנשים הלא נכונים..
הארי, חשוב לי שתמסור לאן שתמשיך מאיפה שהתחלתי,חשוב לי שתאמר לבעלי שהכל יהיה בסדר, וחשוב לי שתשמור על נואל. אני יודעת שאם יגלו שאיבדו אותי, ינסו להתנקם בה על זה.
הארי, אני סומכת עליך. בבקשה תעזור לי."

"הארי?" שאלתי, "מה הולך כאן?? תגיד לי שזאת בדיחה."

"נואל." הוא סגר את המחשב, אחז בידיי. "אמא שלך התאבדה." לקח לי כמה שניות לעכל את מה שאמר הרגע.

"א..אתתה טועה.." אמרתי לו, קמה ממקומי, נושמת בכבדות. "חתיכת בן ז***, אתה משקר."

"נואל, בחיים לא הייתי משקר לך בקשר לזה.. ניסה להיות רגוע, אולי כדי להרגיע אותי . לא הלך לו.

"הארי, תסתום, אין מצב שאתה צודק.." קולי רעד מעט.

"נואל, א.." החזיק לי שוב את ידיי. "הלוואי שהייתי משקר לך עכשיו. אבל.."

"ואיך אתה קשור להכל?? איך כולם קשורים??!" שאלתי, מבולבלת

( הגיע הקטע המטומטם עכשיו, שימו ❤ !)

"תענה לי!!!" צעקתי עליו.

"א.." התחיל לומר, " אני.. אמא ש.."

"אוף, נו, מה כל כך קשה להגיד?! " התעצבנצי עליו,
"אמא שלי ואמא שלך עבדו ב- FBI.  איתי." סיפר לי, ופי נפער לרווחה.