אז הפרק הזה יהיה קצת מיוחד, כי לקחתי רעיון של האחת והיחידה, נעם הבוסית שלנו..
קריאה מהנה!
"אמילי.." הארי רטן בכעס, מכווץ את ידיו לאגרופים.
"החיים הטובים." היא נאנחה.
"למה את עושה את זה? מה את תקבלי מזה??" אופל שאלה.
"נקמה מתוקה." אמילי שילבה את ידייה.
"לא יעבוד לך." נעם התערבה.
"עד עכשיו זה עבד די טוב." אמילי גיחכה.
נואל התחילה לחזור להכרה, מצמצה את עינייה בעדינות ונשמה עמוק בשקט. כולם קלטו את זה, ותשומת הלב הופנתה אליה. היא התרוממה מעט, ממלמלת משהו.
"איפה אופיר?" אופל שאלה, וכל המבטים הופנו לאמילי המחוייכת.
"כנראה שבחיים לא תדעו." היא ענתה. נואל התחילה יותר לקלוט את העניין, חזרה להכרה לגמרי.
הארי עזר לה לקום, אוחז אותה בידו ועוזר לה להישען על כל מקרה.
"יודעים? כיף לראות את כולכם ככה." אמילי אמרה.
"כל כך סובלים."
"איפה אופיר לעזאזל?" לואי חזר ושאל. אמילי חשבה, להפגיש אותם איתה או להמשיך להפריד בניהם??
"בואו ותראו אותה" אמילי אמרה, פתחה את הדלת וביקשה משני הגברים להיכנס. היא הלכה לכיוון המרתף, ומשכה משם את אופיר. אופיר הייתה חלשה לגמרי כרגע לידה. היא תפסה בה בידה, וכשהגיעה לחדר זרקה אותה על הרצפה.
"אופיר!" אופל פלטה בפחד כשראתה אותה.
"שניכם, תעזרו לה. ורק אתם" אמילי תיוותה, מצביעה על אופל ולואי המבוהלים, והם התקופפו כדי לעזור לה. טיפות דם נזלו מידה, שהייתה פצועה מידי. אמילי עשתה לה משהו פיזי. היא הייתה נראית מלוכלכת מדם וממכות, כאילו מישהו הכה בה הרגע ללא הפסקה.
"מה עבר עליך?" אופל שאלה בשקט, תוך כדי ששניהם חיבקו אותה חזק. אופיר בכתה בשקט. כאב לראות אותה ככה, את כולם.
אמילי שיגעה את כולם, גרמה לכולם להיות פגועים ופצועים ומה לא.
"כדאי שתגידו לה שלום אחת ולתמיד.!" היא אמרה, הוציאה אקדח וכיוונה לנואל, שזו האחת שהכי שנאה מההתחלה,
ופתאום נפלה מחוסרת הכרה על הרצפה כשנשמעה היריה. אחד השומרים החזיק באקדח.
..
"איפה אופיר לעזאזל?" לואי חזר ושאל. אמילי חשבה, להפגיש אותם איתה או להמשיך להפריד בניהם??
"כנראה שבחיים לא תדעו." אמילי ענתה, ומסתובבת לכיוון הדלת על מנת לצאת, אך הלכה כמה צעדים אחורה עם ידייה למעלה כשפגשה במבטים המאיימים של הבחורים שנכנסו בדלת.
"כדאי לך לספר לנו, עכשיו." הקול של האירי הבלונדיני נשמע, וכולם ידעו שזה נייל. נייל וליאם היו אלה שהגיעו.
"ואולי לא?" שאלה, מוציאה אקדח בעצמה.
מאחורי נייל וליאם הופיעו פתאום עוד כמה אנשים, אקדחים בידיהם. התגבורת של האפביאיי.
...
מקווה שהבנתם את הקטע, של כל בחירה של אמילי והסיפור משתנה לגמרי.
מקווה שאהבתן את הפרק, כי אני ממש אהבתי. אז תודיעו איזה חלק הכי אהבתן, כי היה לי קשה להמשיך רק עם אחד מהם, וזו עוד סיבה למה העדפתי לעשות כך את הפרק.
החלק שהרוב הכי אהבו יהיה החלק שאיתו אמשיך.
שוב, תודה לנעם שלי על הרעיון ❤ מתה עלייך קברנית שלי!
לילט!
YOU ARE READING
back for you - One Direction fanfic
Fanfictionקמתי בבוקר.השעון המעורר הארור העיר אותי. היום זה היום הראשון של החופש, וכבר סיימתי את הלימודים. לא הייתה לי סיבה למה לקום על כך מוקדם בבוקר,אחרי שסוף סוף סיימתי ללמוד. אך פתאום, עיניי נפתחו בבת אחת, חיוך התפרס על פניי, וקפצתי מהמיטה כשאני רצה ללמטה...
