טוב, אז הפרק יצא די מעניין (ומטומטם).
אבל הוא גם די קצר, אני אעלה היום עוד פרק או שניים כדי לכפר על זה ❤
האקדח נשמט מידה של אמילי. היא תפסה אותה בכאבים.
"מה.." התחילה לומר, אך קטעה אותה
הצריבות מהירייה.
"מה קרה פה??" שאלה, וכל המבטים הופנו לדלת הכניסה.
זה היה זאיין. מבט כועס בעיניו, מעט דמעות נותרו בעיניו.
"אתה..." אמילי התחילה לומר, עוצמת את עינייה בכאב. היא תפסה בידה בחוזקה, צורחת בשקט מהכאב.
החיילים הוציאו אקדחיהם, אך זאיין היה זריז, תוך שניות אחדות שני השומרים נפלו ומתו.
את בלאק כבר לא ראו מזווית העין, רק את אמילי שסבלה מכאבים.
הארי רץ לנואל. הוא ניצל את כאבה של אמילי, בכדי לשחרר את נואל במהירות. הם התחבקו, נואל בכתה על כתפו של הארי בכאב . היא כל כך פחדה מהמוות.
האור נכבה, זאיין גישש באפלה לכיוון השלטר (נראה לי) והעלה את המתג.
אמילי ובלאק נמלטו.
הארי, נואל וזאיין יצאו מהמרתף. הם עלו במהירות במדרגות, נכנסים לחדר הראשי כשהאקדח של זאיין אצל הארי, ואקדחה של אופל אצל זאיין. פתחו את הדלת, מכוונים לאוויר למקרה שהשומרים יהיו שם, אך גם הם נמלטו.
"נואל!!" היילי וליאם אמרו שניהם, כשנואל זאיין והארי נכנסו.
"במי ירו?" לואי שאל.
"באמילי.." זאיין אמר. "היא חיה, פשוט יריתי לה ביד."
"איפה אופל ?" ליאם שאל את זאיין, כשהשלושה התחילו לשחרר אותם.
"היא.. מתה.."
"מתהה??!" היילי שאלה, וזאיין הנהן. הוא השפיל מבטו.
כולם היו בהלם, לא קלטו בכלל. אופל מתה? לא הגיוני.
"מתה?" אופיר שאלה בשקט, בדיוק כשנואל שחררה אותה. אופיר קמה מתנוחתה, הדמעות זלגו על לחייה.
"אופיר.." נואל ניסתה לנחם אותה, וחיבקה אותה חזק חזק. לואי הצטרף לחיבוק, אחריו הארי, וכך גם השאר. לה כאב הכי הרבה, היא לא איבדה חברה. היא לא איבדה ידידה, או בת דודה.
היא איבדה אחות תאומה.
"מי חסר?" זאיין שאל, סופר את כולם.
"ירין ונייל." הארי אמר.
הם לא אמרו כלום, פשוט התפצלו בבית, מחפשים את האקדחים.
"מצאת?" לואי שאל את אופיר, והיא הנהנה.
"בוא נלך להרוג אנשים." היא אמרה, מתחילה ללכת בקשיחות, אך לואי עצר אותה.
"את בסדר?" הוא שאל אותה, והנידה ראשה.
"פשוט.." התחילה לומר, הדמעות זלגו. "תמיד רציתי למות לפנייה, אולי למות במקומה.. לעזאזל, למה אני לא במקומה?" אופיר שאלה, הדמעות פשוט פרצו.
לואי הביט בה, תמיד היא הייתה הכי חזקה, הכי קשוחה, הכי טובה.. ופתאום, היא מתפרקת לידו ככה. הוא חיבק אותה חזק, חיבוק שנמשך כחצי דקה.
"אני פה בשבילך, טוב?" הוא שאל אותה, והיא כתגובה, נישקה אותו על הלחי.
"תודה, לואי.." חייכה אליו חצי חיוך, ויצאה עם כמות אקדחים בידייה.
YOU ARE READING
back for you - One Direction fanfic
Hayran Kurguקמתי בבוקר.השעון המעורר הארור העיר אותי. היום זה היום הראשון של החופש, וכבר סיימתי את הלימודים. לא הייתה לי סיבה למה לקום על כך מוקדם בבוקר,אחרי שסוף סוף סיימתי ללמוד. אך פתאום, עיניי נפתחו בבת אחת, חיוך התפרס על פניי, וקפצתי מהמיטה כשאני רצה ללמטה...
