הפרק יחסית משעמם וקצר, סורי! מחר אני מפצה אתכן ♥ מבטיחה!!
"קחו." אופיר זרקה לכל אחד אקדח, מבט שונא בעינייה.
"נהרוג אותם."
"מה התוכנית?" נואל שאלה, מנסה להיכנס לעניינים.
"זה די פשוט." אופיר התחילה להסביר. "לא משאירים אף אחד חי. הורגים כל חייל וחייל של בלאק, ולא נותנים לו או לאמילי להישאר בחיים."
"מקובל." נואל חייכה חיוך מבין.
תול דקות אחדות, הם החליטו לצאת. הם העבירו בניהם הנהונים מוכנים, ופתחו את הדלת בבעיטה.
כולם יצאו, אך להפתעתם, אף אחד לא היה שם. המקום היה ריק מאדם.
"לאיזה כיוון נלך?" ליאם שאלה, "אני לא חושב שזה רעיון טוב להתפצל כמו מקודם, הרי אנחנו עדיין לא כל כך יודעים איפה נייל וירין."
"אני יודעת לאיזה כיוון נלך." אופיר הודיעה, מתקדמת לכיוון זאיין.
"זאיין, אתה זוכר איפה שמת את אופל כשהיא מתה? איפה היא נמצאת כרגע?" אופיר שאלה.
"כן, למה?" שאל אותה.
"אני.. " התחילה לומר, משפילה את מבטה. "אני רוצה להיפרד באופן יפה."
"אין בעיה." זאיין אמר, והרעיון די מצא-חן בעיניו. גם הוא רצה להיפרד ממנה שוב, כנראה שבפעם האחרונה.
השאר הסכימו לרעיון המטורף, לא הייתה להם ברירה. אופיר היא כוח טוב אצלהם, בלעדייה הם די אבודים.
הם התקדמו כשהם לא נתקלים באף נשמה חיה , כל אחד תהה בפני עצמו למה האיזור ריק מאנשים, אך הם לא דיברו על זה. כל הדרך עברה בשתיקה במיוחד. הם הלכו והלכו, עד שהגיעו למקום שבו אופל מתה.
"הנה, היא.." זאיין התחיל, אך עצר במקומו. "אמורה להיות ממש פה."
כולם התקדמו ליד זאיין, מביטים באיזור הריק.
"אתה בטוח? אולי השארת אותה במקום אחר." היילי אמרה.
"לא, אני.." התחיל לומר, ופתאום התכופף כשהבחין במשהו על הרצפה.
"מה קרה?" נואל שאלה כשראתה שמשהו מפריע לו. הוא הרים צמיד.
"זה..." הוא התחיל לומר, מראה את הצמיד, שהיה מלא בדם, לכל השאר. דמעטת זלגו בעינייו כשהתחיל לתהות איך זה אפשרי.
"זה.." חזר על משפטו,
"אני נתתי לה את הצמיד הזה כמתנה ליום ההולדת."
YOU ARE READING
back for you - One Direction fanfic
Fanfictionקמתי בבוקר.השעון המעורר הארור העיר אותי. היום זה היום הראשון של החופש, וכבר סיימתי את הלימודים. לא הייתה לי סיבה למה לקום על כך מוקדם בבוקר,אחרי שסוף סוף סיימתי ללמוד. אך פתאום, עיניי נפתחו בבת אחת, חיוך התפרס על פניי, וקפצתי מהמיטה כשאני רצה ללמטה...
