back for you - One Direction fanfic

פרק 14

"אליסון, את גאונה!!" אמילי צווחה בטלפון.

"הולכים לתפוס את כל השאר?" אליסון שאלה בהתלהבות.

"את הולכת לתפוס אותם" תיקנה אותה.

"תסמסי את הכתובת שלנו, תגידי שראו שם את נואל, ושאני תפסתי אותה. תרשמי שאת מפחדת ללכת לבד, ותהיי שם בשעה 13:00 , ושאת מקווה שיצטפו אליך." אמילי העבירה לה את ההוראות.

"ואם הם לא ירצו?" אליסון שאלה בבלבול. "הם ממש כועסים עליי.."

"תשלחי את ההודעה לאופיר, תסמכי עליי." היא אמרה, ואליסון הסכימה לזה.

'אופיר, נואל נמצאת בכתובת '*** 69 ' , אמילי תפסה אותה!! בכל מקרה, אני הולכת.

אני יודעת שאתם כועסים וחושבים שאני עשיתי לה משהו, אבל אני מקווה שתבואו לעזור ותפסיקו עם ההאשמות, כי אני באמת רוצה להוציא אותה משם.

כנראה שאני הולכת לסכן את עצמי עכשיו.

אם אתם רוצים לבוא, אני אהיה שם בסביבות השעה 13:00, ואני מקווה שגם אתם תהיו שם ונתכנן ביחד לעשות מעשה. אני אחכה לכם עד השעה הזאתי, ואם לא תגיעו אני אכנס לבד, ואני מקווה שאצא משם עם נואל.

ממני אופל.'

סגרתי את הטלפון לאחר ששלחתי את ההודעה, ובדיוק נשמע תקתוק בדלת.

"ג'יימס!" אמרתי בחיוך כשפתחתי את הדלת, וראיתי את ג'יימס, הדוד שלי. הוא בא אלינו עם עוד בחור, ושניהם לקחו את זאיין והכניסו אותו למשאית של הדוד שלי. אני נכנסתי למאחור, יחד עם זאיין, קושרת את ידיו ואת פיו טוב טוב כדי שלא יתעורר ויברח או משהו.

..

שעה אחת~~

"אני לא רואה אותה." הארי אמר כשכולם הגיעו. לא כולם, כלומר. רק הארי, נעם, אופיר ולואי. זה היה הכי בטוח להביא אותם עכשיו. הוא הביט בשעונו.

"היא כנראה נכנסה." אופיר אמרה.

"משהו פה מסריח..." הארי רטן.

"אחותי פה, וחברה שלך פה. זה לא הזמן להתלונן, סטיילס." אופיר אמרה בעצבים.

"אופער, הוא צודק. משהו מסריח פה." לואי הצדיק את הארי, ושוב, גורם לה להיות מופתעת.

"ממתי אתה כל שניה מצדיק את הארי??!" שאלה בכעס, משלבת את ידייה.

"אופיר, הוא צודק." נעם אמרה, ואופיר נאנחה.

"זאת אחותי התאומה שם!!" אופיר הרימה את טון קולה. "יודעים מה?? אתם כולכם זבלים. אני נכנסת." היא אמרה, מסתובבת ומתחילה ללכת, אך לואי אחז בידה. היא האדימה מעט,נושמת עמוק.

"אני בא איתך." הוא אמר, לאחר מכן עזב אותה. הוא הביט בהארי ובנעם.

"טוב, גם אני אבוא." נעם אמרה, הולכת לכיוונם. השלושה הביטן בהארי.

"רק בשביל נואל." הארי וויתר. "אבל אנחנו לא נכנסים בלי תוכנית."

"ויש לי את התוכנית המושלמת." נעם אמרה.