back for you - One Direction fanfic

עונה 2 פרק 4

"אליסון? את ערה?" שמעתי את אמילי אומרת , ולאחר מכן עולה במדרגות. היא נעמדה בכניסה לחדרי, מביטה בי.

"את בסדר?" שאלה אותי, כשראתה את המבט המופתע על פניי.

"א.. אמילי.." גמגמתי, מביטה בה , מתעוררת מההלם שנכנסתי אליו.

"אמילי, מי זה זאיין?" שאלתי אותה.

"את יודעת מי זה זאיין.." היא התחילה לומר. "זה.."

"החבר לשעבר שלי, משהו כזה?" שאלתי, משלבת את ידיי.

"אליסון, זה לא ככה.."

"לא קוראים לי אליסון, נכון? קוראים לי אופל?? מי את בכלל??" הרמתי טיפה את טוני, וכתגובה, היא התחילה לבכות.

"את לא תביני.." היא אמרה, קולה נשבר.

"מה קרה?" שאלתי, לא יודעת אם להאמין או לא. לא יודעת כלום.

"סיפור ארוך.." ניגבה את דמעותייה, מנסה להירגע.

"יש לי זמן." אמרתי לה.

"את וזאיין יצאתם, הייתם ביחד תקופה ארוכה.." היא הסבירה, מפסיקה כדי לנשום עמוק.

"עד שגילית שהוא ניצל אותך כדי להגיע לאבא. ועד שאת הבנת את זה.. זה היה מאוחר מידי." אני הבטתי בה, כלא מאמינה.

"הוא גם איים שיהרוג אותך.. אבא הציל אותך. אבא הציל אותנו, הוא סיכן את חייו כדי שזאיין והשאר לא יעשו לך משהו.. ואחרי שאבא מת, הוא ניסה למחוק לנו את הזיכרון, שנשכח מכל מה קרה."

"אז איך את זוכרת ואני לא?" שאלתי אותה, אך יותר בהתעניינות ולא בהאשמות.

"אני ברחתי. חיפשתי אותך. כשמצאתי אותך היית מחוסרת הכרה, זאיין חשב שאת מתה כנראה, כי הוא השאיר אותך שם.. כשהתעוררת, לא זכרת מי אני." אמילי הסבירה לי.

"סתם שאלה.. למה את שואלת את זה פתאום?" היא שאלה אותי.

"או, אמ.. אני.." איך אני אמורה להגיד לאחותי שאני בהריון, כנראה שמהבחור שרצח את אבא שלי?

"את..?" אמילי חיכתה לתשובה.

"אני בהריון."

..

נק מבט נואל

"או, היי נואל.." אביה אמרה כשראתה אותי, בפתח המסעדה שאביה עבדה בה כרגע.

"מה את עושה פה?" שאלה, מנקה את הדלפק.

"סתם, באתי לבקר." אמרתי בחיוך. "תכירי, זאת נעם." הצגתי בפניה את נעם, שעמדה לידי מחייכת.

..

נק מבט אליסון

"אני בהריון." אמרתי, מביטה בה בצער. הרגשתי ממש חרא עם זה שאני פאקינג נכנסתי להריון מהבחור שאני הכי אמורה לשנוא עכשיו.

"מה נעשה?" שאלה אותי.

"אני מפילה את התינוק, אני לא מוכנה לזה עכשיו." עניתי לה. " ואנחנו הולכות לנקום בבחור על כל מה שעשה לנו עד עכשיו." חייכתי חיוך ממזרי.