משחק השקרים

3

Shawn Mendes - Imagination.

התייצבתי מול דלת חדר האחות ודפקתי על הדלת הלבנה מספר פעמים. חיכיתי בקוצר רוח לתגובה כלשהי מהצד השני של הקיר.

"כן," שמעתי קול של גבר שניחשתי שהוא שייך למתנשא. נכנסתי לחדר האחות ושמעתי את קולו של אריאל, אחי, "מטר ישבה ליד השולחן ואז עידן התקר-" אריאל הפסיק לדבר ברגע שראה שמבטו של המתנשא השתנתה ממחוייך לרציני.
אח שלי הסתובב לראות מי נכנס, הוא פתח את פיו בכדי להגיד דבר מה אבל ברגע שראיתי שהוא קלט שזה אני, זה כבר היה מאוחר מידי כדי שאשמע את דבריו.

איגרפתי את ידי בעצבנות. סבתי על עקבותיי והתקדמתי במהירות לכיוון היציאה מהחדר. זועמת וכועסת על שניהם. עדיף שאני אצא במהירות אחרת העניינים ידרדרו מהר למטה ויסתבכו, ואני לא רוצה ולא מעדיפה שזה יקרה כאן.

"מָטָר, זה לא כמו שזה נראה, תני לי להסביר לך-" אריאל התרומם מהכיסא עליו ישב והחל להגיד את דבריו אך אני כבר לא שמעתי את ההמשך. הלכתי בצעדים מהירים לכיוון היציאה מבית הספר. לא רוצה לשמוע את דבריהם, הם פגעו בי שדברו עלי מאחורי גבי, גם אם אני לא יודעת על מה הם דיברו. עצם שהותו בבית ספר שלי מדבר עם האח שמתנדב בית הספר עצבנה אותי. הרגשתי כל כך נבגדת משנייהם, אומנם אני מכירה את מעיין קצת זמן וממנו לא נפגעתי כמעט אך מאחי נפגעתי מאוד. לא הבנתי למה הוא מדבר עם מעיין, מה הקשר בינייהם בכלל.

"הי," פניתי אל דימור, השומר של בית הספר, "אתה יכול לפתוח לי את השער?" שאלתי בחוסר סבלנות מובהקת והחוותי עם ראשי לכיוון השער הירוק.

"למה יש לך אישור?" חקר ומבטאו הרוסי הודגש.

"בטח." עניתי בזריזות.

"אם את אומרת," אמר, הוא התרומם מכיסאו השחור והתקדם לפתוח לי את השער. "אני מקווה שיש לך סיבה אמיתית." ראיתי בעיניו האפורות קצת אזהרה והבנה שאני משקרת, אבל אין לו כח להתווכח איתי. אני מניחה שאין לו כח להתווכח כמעט עם כולם. הוא מברר את הסיבה לשחרור כדי להפחיד במעט, אולם לפי מה שהצלחתי להבין השומר כמעט תמיד פותח את השער לרוצים לצאת ממנו.

דבריו כנראה מצליחים להפחיד את תלמידי חטיבת הביניים אבל לא נראלי שזה עובד על התלמידים בכיתות הגבוהות בתיכון. הם כבר מנוסים בזה ולא מזיז להם אם השחרור שלהם הוא שחרור ליגאלי או שהשחרור שלהם מכותלי בית הספר הוא שחרור המורשה להם על ידי עצמם.

"אם המנהלת תשאל עלייך, אני מאשים אותך שאת לחצת עלי וחפרת לי ולא יכולתי כבר לראות את פנייך מולי." אמר וסובב את המפתח במנעול המחליד. הפתיחה החשמלית של השער נהרסה, הבית ספר נאלץ לעבור לזמן מה לנעילת שער על ידי מנעול שנמצא במחסן בערך מהקמת בית הספר.

"שיהיה." מלמלתי ויצאתי משער בית הספר.

התכוונתי ללכת לבית אך שיערתי שאריאל יחזור אליו בקרוב ואין לי כל כך חשק להפגש איתו עכשיו. אני ארגיע את הרוחות הסוערות שבתוכי ואז אשוב לבית. המשכתי לתת לרגלי להוביל אותי עד שאמצא מקום שימצא חן בעיני, מקום שקט ורגוע שאני אוכל לרוקן בו את מחשבותי. לאחר כמה דקות של הליכה מהירה הגעתי לפארק עם מדשאות שמתפרשות על רוב שטחו.