Coldplay - A Sky Full Of Stars.
במשך שאר הנסיעה שתקתי ומעיין לא שידל אותי לדבר. הוא לא שידר לי שהוא רוצה לדעת בזה הרגע מי זה היה. באיזשהו מקום, אני מניחה שהוא יודע שזה תום. אני אוהבת שהוא מניח לי כך, אני צריכה את המרחב הזה כדי לחשוב בבהירות.
השמש כבר החלה לשקוע כאשר מעיין חנה את רכבו בחנייה של ביתו. "ההורים שלי בבית, אל תבהלי כשתראי אותם. יכול להיות שגם סבתא שלי שם." אמר. הוא דפק קלות על דלת ביתו הגדולה. הוא פתח את הדלת.
הסתכלתי על ביתו המעוצב בטוב טעם. כל פריט וריהוט נבחרו בקפידה ובהתאמה לשאר. מנקודת מבטי, הצלחתי לראות מטבח רחב ידיים. המטבח מעוצב בצבעי שמנת, אלון בהיר ומעט שחור.
"שלום לך, מי את?" גבר בגיל העמידה נעמד מולי. הוא הושיט את ידו ללחיצה. חולצה מכופתרת ישבה על גופו בצורה מסודרת ולה נתווספו מכנסיים אלגנטיים. נראה שהנוכחות שלו עושה רושם על אחרים.
לחצתי את ידו. "תלמידה שלי מההתנדבות בבית הספר." מעיין התערב וענה במקומי.
אאוץ'. חשבתי שאני קצת יותר מ'תלמידה שלי'. לפחות ידידה.
"אני אבא של מעיין, מאיר." אמר. כשאני בוחנת אותו, אני רואה שמעיין ירש את גובהו הרב מאביו. אותו גוון של העיניים, של מעיין רק כהות יותר משל אביו. ותווי פנים דומים. "מָטר," עניתי בנימוס.
"שלום," אישה בגיל העמידה נעמדה ליד אביו של מעיין, מולי. "מאיר, מה אתה מייבש אותה ככה?" נזפה בו. מבטא ספרדי נשמע בקולה. "בואי תכנסי, חמודה." היא כרכה את זרועה סביבי, אמא של מעיין כמעט הייתה בגובה שלי, גבוהה ממני בכמה סנטימטרים בודדים.
היא הובילה אותי לסלון. "את מוזמנת לשבת," החוותה על ספה שחורה, רכה וגדולה. בספה הבודדה ישבה אישה מבוגרת, מנמנמת קלות. היא פתחה את עינייה באחת. "היי," נופפתי בידי אליה.
מעיין כרע ליד הספה הקטנה. "סבתא, זאת מטר,"
"נעים להכיר," אמרה במבטא ספרדי, חזק יותר מאמו של מעיין. מעניין אם גם מעיין יודע ספרדית. מאז ומתמיד הייתה לי חולשה לגברים בעלי מבטא ספרדי. גם אם אין מבטא, אני מסתפקת בזה שידע את השפה.
"אני הולכת להביא לך אוכל, תחכי כאן," אמא של מעיין אמרה.
"אין צורך, הרגע אכלנו." אמא שלו הלכה למטבח, לא מתייחסת כלל לדברי.
מעיין התיישב לידי. יותר מדי צמוד לאחת שהוא מכנה כ'תלמידה שלי'. "אמא שלי חייבת להביא משהו לאכול, אחרת היא תרגיש מארחת גרועה."
"אז מה, מטר, מה את עושה?" שאלה סבתו של מעיין.
"לומדת בתיכון," עניתי.
אמא של מעיין הגישה לנו עוגיות שביניהן זיהיתי אלפחורס ושתייה קלה. "תודה."
"ביי, סבתא," גבר באמצע שנות העשרים לחיו נכנס לסלון, הוא נשק לסבתא של מעיין על הלחי.
YOU ARE READING
משחק השקרים
عاطفيةהמטרה היא לא להיות מאושר כי אומרים להיות מאושר אלא להיות מאושר כאשר אתה מייצר לעצמך את האושר. מָטָר שטיין לא אוהבת לאבד שליטה על עצמה. אף אחד לא אוהב לאבד שליטה כזו. מאז שזה קרה היא תוהה לעצמה מה היה קורה אילו היא לא הייתה נופלת ברשת של אותו הגבר. כ...
