Beyonće - Halo.
*כעבור ארבע שנים*
"נועם, מתוק," נכנסתי לחדרו של נועם בחיוך.
"מטר!" הוא התרומם לכדי ישיבה, פורש את זרועותיו הקטנות לצדדים, התכופפתי מעט וחיבקתי את גופו.
התיישבתי על הכיסא שמונח ליד מיטתו ושאלתי. "מה שלומךָ?" ליטפתי את לחיו בעדינות.
"אני מרגיש בהרבה יותר טוב. הרופא אמר שהכימו עוזר והוא גם אמר שלא נשארו לי עוד הרבה טיפולים."
"אני שמחה, הגיע הזמן שהמחלה הארורה הזרת כבר תעזוב אותך." הוא הנהן בראשו בהסכמה. "איפה אמא? אנחנו צריכים להמשיך לעבוד על החדר המדהים שלך,"
"היא הלכה לקפיטריה לפני כמה רגעים,"
לבינתיים הוצאתי את הטאבלט, ממנו אני עובדת על עיצוב חדרים, ונתתי לנועם לדפדף בין התמונות שקשורות לחדרי ילדים.
מאחר ולא יכולתי להתגייס לצבא בחרתי ללמוד מקצוע. נרשמתי ללימודי עיצוב פנים. עברה שנה מאז סיימתי ללמוד את התואר, בשנה הזאת עברתי בכמה מחלקות שבהן נמצאים ילדים חולי סרטן. בתחילת הלימודים החלטתי שאני אעצב חדרים לילדים חולי סרטן, לפי בחירתם.
"היי מטר," מָלי, אמו של נועם, נכנסה לחדר עם חיוך על הפנים.
היא ניגשה אלי ונתנה לי חיבוק חמים. "הגעת מוקדם יותר היום," ציינה.
"נכון, סיימתי מהר את מה שהייתי צריכה לעשות, ואמרתי לעצמי שלא יזיק לבקר את נועם מוקדם יותר." חייכתי אליו ברכוּת.
הוא חייך בחזרה, חיוך מרוצה שחשף את שיניו הקטנות.
בשעתיים הבאות דיברנו, אני, נועם ואמא שלו, דיברנו על מה נועם יעשה כשהוא ירפא לגמרי, לאן הוא ילך ועם מי הוא ילך. הוא אמר גם מה הוא רוצה להיות בעתיד; רופא שיוכל לעזור לילדים חולים כמוהו. נועם גם החליט באופן סופי לגבי הצבעים של החדר שלו, הוא בחר שמנת, ירוק בהיר ונגיעות של תכלת. נועם ישן לבד, לכן אמא שלו אישרה שהוא יבחר את הצבעים לפי איך שהוא רוצה, לאחותו יש חדר בנפרד.
השמחה בעיניו שדברנו על החדר שנעצב לו הציתה בי עוד ניצוצות של תקווה. נועם לא יודע שהוא נותן לי יותר ממה שאני נותנת לו. הוא נותן לי שמחה, חיים, משמעות וסיפוק. תחושות שהעבודה שלי לא נותנת לי לאורך זמן רב כמו העבודה עם הילדים.
"תודה רבה מטר,"
"בשמחה. פעם הבאה אני רוצה לראות אותך בריא, טוב?" השפלתי את עיניי אליו ופרעתי את שיערות ראשו. למזלו, התרופות הכימותרפיות שאיתן הוא משתמש לא גרמו לשיערו כמעט לנשור.
הוא הנהנן בראשו. "אני לא אאכזב אותך."
לפני שהספקתי לעזוב את החדר מלי תפסה בזרועי ומשכה אותי לחיבוק מוחץ. "תודה רבה מטר. אין לך מושג כמה את מחָיה אותו. אני ובעלי אסירים לך תודה."
YOU ARE READING
משחק השקרים
Romanceהמטרה היא לא להיות מאושר כי אומרים להיות מאושר אלא להיות מאושר כאשר אתה מייצר לעצמך את האושר. מָטָר שטיין לא אוהבת לאבד שליטה על עצמה. אף אחד לא אוהב לאבד שליטה כזו. מאז שזה קרה היא תוהה לעצמה מה היה קורה אילו היא לא הייתה נופלת ברשת של אותו הגבר. כ...
