משחק השקרים

23

Maroon 5 - Animals.

נכנסתי לחדר של עידן ופתחתי את התריסים, קרני שמש חדרו אל החדר והאירו על עידן. בשונה משאר ימי החורף, בהם הן מציצות מדי פעם מבין העננים האפורים. "עידני, בוקר טוב מתוק," נשקתי למצחו ברכות.

הוא התעורר כעבור כמה שניות, פוקח את עיניו האפורות באיטיות. חייכתי אליו באהבה רבה.

תום השאיר אותי שבורה אך הוא נתן לי את הדבר הכי שלם שקיים כעת בעולמי. נכון שלפעמים קשה לי להתמודד עם זה שילדתי בגיל ההתבגרות, אני גם מקבלת די והותר מבטים מזלזלים וביקורות פוגעות על כך. אבל ברגע שאני מסתכלת על עידן, הכול נשכח. הם לא מזיזים לי בכלל.

הגעתי לבית הספר חמש דקות לפני שהפעמון צלצל. התיישבתי בשולחן סמוך לשולחנם של יהל ועידו. הם זוג חמוד. "היי לכם,"

"היי," ראיתי סומק קל על פניה של יהל.

"גילי הגיע היום?" שאלתי.

"עדיין לא ראיתי אותה, היא אמרה לי שהיא תגיע באיחור," אני אשמח לדבר איתה ולהבהיר כמה דברים.

אוֹרי התיישב ליידי כעבור כמה רגעים. "היי יפיופה," אמר. גילגלתי את עיניי. הוא בכוונה פונה אלי בכינוי הזה.

" היי מכוער חסר תקנה," השבתי.

הוא גיחך. "תמשיכי לקנא ביופי האלוהי שעומד מולך," אמר בשחצנות.

המורה נכנס לכיתה, ואמר שיש עבודה קצרה שצריך להגיש לו, עבודה בזוגות. אורי הסתכל עלי במבט שואל, חושש קצת מהפעם האחרונה בה עשינו עבודה ביחד. הסתכלתי על גילי, היא שוב נועצת בנו מבטים. יותר נכון בי.

"מה הקטע של גילי?" לחשתי לאורי. אני לא בטוחה שהכי חכם לשאול את אורי לגבי גילי, מאחר והוא דלוק עליה. אך בכל זאת שאלתי, יכול להיות שהוא רואה דברים שאני לא רואה.

"לא יודע," משום מה מילותיו לא נשמעו לי אמינות במיוחד.

הנחתי לעניין עם גילי והתחלתי להקשיב למורה ולסכם אותו בדקדקנות.

בסוף השיעור גילי אמרה לי שהיא רוצה לדבר על מה שקרה בינינו אתמול. אני גם רוצה לדעת מה היה שם בדיוק. קבענו להיפגש בסוף היום בחצר הקדמית של בית הספר.

בתום היום יצאתי לחצר עם תיקי על גבי כשאיתי יוצאים עוד תלמידים מבית הספר לביתם. חיכיתי לגילי בחצר הקדמית של בית הספר, ליד הספסלים הירוקים. ידעתי שהיא תעבור שם כדי לצאת מבית הספר. למקרה, שהיא שכחה את מה שאמרה בבוקר.